אקופייננס בע"מ מספקת חדשות, נתונים, מחקרים בנושאי כלכלה, פיננסים, שוקי הון, עסקים וכד'
יום חמישי, 29 בדצמבר 2011
יום ראשון, 18 בדצמבר 2011
מרכז אדוה: המשק צמח, האישיוויון גדל, פערי שכר עלו, פחות זכאות לבגרות - תמונת מצב 2000-2010
רוב הנתונים מתייחסים ל-2010, שנה של התאוששות מן המשבר הפיננסי העולמי, אך בכל הנושאים מוצגת גם תמונה של כל העשור האחרון.
הדו"ח מעלה כי בשנת 2010 נרשם גידול-מה בהכנסות של מרבית האוכלוסייה. בפועל, ההכנסות חזרו בדרך כלל לרמתן ב-2008.
שני השינויים המשמעותיים ביותר ב-2010 היו, ראשית, הגידול של 10%, לערך, בהכנסות המאון העליון והגידול של 30% בעלות שכר המנהלים הבכירים בחברות "תל אביב 25".
להלן הנתונים העיקריים:
שכר והכנסות של משקי בית
· פסגת פירמידת ההכנסות הולכת ומתרחקת משאר הפירמידה: במהלך השנים 2000-2010, ההכנסה השנתית של רוב משקי הבית גדלה, אם בכלל, באחוזים ספורים. לעומת זאת, ההכנסה של משקי בית במאון העליון גדלה ב-19%.
· העלייה בהכנסות משקי הבית במאון העליון נבעה בין השאר מן הגידול הרב בשכר שכבת המנהלים הבכירים במשק: בקרב החברות הנכללות ברשימת "תל אביב 25", עלות שכר המנהלים גדלה בין 2000 ל-2010 ב-142%.
· נתוני ההכנסות בעשור האחרון סותרים את ההבטחה של ראשי המדינה והמשק, לפיה צמיחה כלכלית תיטיב "בסופו של דבר" עם כולם. התמ"ג של 2010 היה גבוה ב-36% מזה של 2000, אך ההכנסות של רוב משקי הבית גדלו, כאמור, באחוזים ספורים, אם בכלל. משקי הבית שהכנסותיהם גדלו מאוד בעקבות הצמיחה היו אלה של המאון העליון – 19%.
· ב-2010 גדלו ההכנסות של כל משקי הבית בישראל; ברוב המקרים הן חזרו לרמתן ב-2008, לפני פרוץ המשבר הפיננסי העולמי. הגידול היחסי הרב ביותר נרשם אצל חמשת העשירונים הנמוכים – שאצלם גם נרשמו ההפסדים הגדולים ביותר ב-2009.
· במבט על פני כל העשור, הגידול הרב ביותר בהכנסות משקי הבית נרשם בעשירון העליון: בין 2000 ל-2010 גדלו הכנסות משקי בית אלה ב-3.7%, או 1,682 ש"ח. כפי שצויין לעיל, גידול זה נובע בעיקר מהגידול בהכנסות המאון העליון (העשירון העליון של העשירון העליון).
· האי שוויון בישראל הוא מן הגבוהים בארצות ה-OECD. על פי מדד ג'יני, ישראל ממוקמת במקום ה-5 מבין 27 מדינות. יתרה מזאת, בעוד שהאי שוויון (מדד ג'יני) בארצות ה-OECD גדל מאז אמצע שנות ה-1980 בשיעור ממוצע של 4.3%, בישראל עלה מדד הג'יני מ-0.326 ל-0.371 – גידול של 13.8%.
· ב-2010, השכר הממוצע לחודש של נשים עמד על 6,386 ש"ח – 66% מהשכר החודשי של גברים. השכר לשעה של נשים עמד על 43.0 ש"ח – 84% מהשכר לשעה של גברים. הפער בין שכר הנשים לשעה ובין שכר הגברים לשעה נותר יציב למדי במהלך כל העשור האחרון, כאשר שכר הנשים לשעה מהווה כ-84%-83% משכר הגברים לשעה.
· ב-2010 התרחב מעט המעמד הבינוני, לאחר ששנה קודם לכן הגיע לשיעורו הנמוך ביותר בעשור האחרון. חלקו בקרב כלל משקי הבית בישראל עלה, מ-26.6% ל- ל-27.8%; וחלקו בעוגת ההכנסות של כלל משקי הבית גדל גם הוא מעט, מ-20.5% ל-21.3%.
מאז 1998 הצטמק הרובד הבינוני מ-28.5% מכלל משקי-הבית ל-27.8%, וחלקו בעוגת ההכנסות ירד מ-22.0% ל-21.3%. ירידה זו משמעותית במיוחד על רקע העובדה שהמעמד הבינוני בישראל קטן ביחס למרבית ארצות ה-OECD. (הרובד הבינוני כולל את כל משקי הבית שהכנסתם היא בגובה של 75% עד 125% מן ההכנסה החציונית של משקי-הבית.)
· ב-2010 ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים אשכנזים (ילידי ישראל לאב יליד אירופה או אמריקה) ירדה יחסית להכנסה החודשית הממוצעת של כלל השכירים העירוניים – בשמונה נקודות אחוז, מ-41% מעל הממוצע ב-2009 ל-33% מעל הממוצע ב-2010. לעומת זאת, ההכנסה של מקביליהם המזרחים (ילידי ישראל לאב יליד אסיה או אפריקה) גדלה בארבע נקודות אחוז, ל-7% מעל הממוצע. ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים ערבים נותרה כשהיתה, 68% מן הממוצע - רמת השכר שהיתה להם בשנת 2000.
· ב-2010, עלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל בכיר בחברה הכלולה ברשימת "תל–אביב 25" (25 החברות הגדולות בבורסה) גדלה ב-30% (בהשוואה ל-2009) ועמדה על 11.97 מיליון ש"ח בשנה, או 998 אלף ש"ח בחודש. סכום זה היה גדול פי 114 מן השכר הממוצע במשק. עשר שנים קודם לכן, ב-2000, הסכום המקביל היה גבוה "רק" פי 49 מן השכר הממוצע במשק.
חינוך והשכלה גבוהה
מערכת החינוך אינה מצליחה בינתיים לפרוץ את מחסום ה-50% של זכאות לתעודת בגרות בקרב גילאי 17. ב-2010, שיעור הזכאות לתעודת בגרות מתוך שכבת גיל זו עמד על 48.3%. בתחילת העשור הקודם נרשמו כבר שיעורים דומים, אלא שמאוחר יותר היו ירידות.
· מקרב מסיימי תיכון ב-2002, רק 33.8% התחילו בלימודים אקדמיים (אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בארץ) עד שנת 2010. להלן נתונים נבחרים נוספים על המתחילים בלימודים אקדמיים בישראל:
1. 36.7% מהנשים לעומת 30.0% מהגברים;
2. 44.9% מיהודים בוגרי נתיב עיוני לעומת 27.4% מיהודים בוגרי נתיב טכנולוגי;
3. 36.4% ממסיימי תיכון יהודים לעומת 18.9% מסיימי תיכון ערבים;
4. 47.6% ממסיימי תיכון מיישובים מבוססים לעומת 23.6% מיישובים לא מבוססים.
נגישות לשירותי הבריאות
· ב-2010 נמשך הגידול בהוצאה של משקי בית על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים. ההוצאה החודשית של משקי בית בעשירון העליון גדלה מ-397 ש"ח ל-441 ש"ח וההוצאה של העשירון השישי גדלה מ-185 ש"ח ל-219 ש"ח. גם ההוצאה של העשירון השני גדלה, מ-84 ש"ח ל-99 ש"ח.
· ב-2010 המשיך להתרחב הפער בין המימון הרצוי של סל שירותי הבריאות שמעניקות קופות החולים ובין המימון המצוי. אילו היה הסל מתעדכן במלואו מדי שנה, המימון שלו היה עומד ב–2010 על 44.7 מיליארד ש"ח, לערך, בעוד שבפועל הוא עמד באותה שנה על 30.3 מיליארד ש"ח.
פנסיה
· ב-2010, משק בית בחמישון העליון הפריש לפנסיה ולתגמולים סכום חודשי ממוצע של 1,018 ש"ח. באותה שנה, משק בית בחמישון התחתון הפריש סכום חודשי ממוצע של 52 ש"ח.
מחברי המסמך מייחסים את הגידול באי-שוויון למדיניות הנוהגת זה כשלושה עשורים, ולפיה הצמיחה צריכה להיות מובלת על ידי המגזר העסקי, כאשר המדינה מצמצמת את תפקידיה ואת תקציביה. מדיניות זו אכן מחזקת את המגזר העסקי: כך, למשל, הממשלה צמצמה את הוצאותיה על מנת שלא להתחרות במגזר העסקי על מקורות מימון; הממשלה הפריטה את כספי החסכון הפנסיוני על מנת שכספים אלה יוכלו לשמש כאשראי לקבוצות ההון; הממשלה הורידה את מס החברות כדי למשוך לכאן חברות זרות; ועוד. כל זאת בהנחה שצמיחה של המגזר העסקי תענה על כל מחסורי החברה הישראלית.
אלא שחיזוק המגזר העסקי לא הוביל לצמיחה המיטיבה עם כל הישראלים. קבוצות ההון מחפשות את הרווחיות הגבוהה ביותר, וזו נמצאת רק בחלק קטן מענפי המשק, בחלק קטן מאזורי הארץ ובחלק קטן של כוח העבודה הישראלי.
מחברי המסמך טוענים כי הצמיחה חשובה מדי מכדי להשאירה בידי המגזר העסקי בלבד. החברה הישראלית זקוקה לפעלתנות ציבורית ומדינתית, הן כדי לצמצם את האי שוויון הרב, הן כדי לפצות על הפגיעות של העשור האחרון והן כדי להבטיח לעתיד צמיחה שבה שותפים כלל הישראלים ולא רק חלקי-אוכלוסייה מעטים ומצומצמים.
הדו"ח מציין עוד כי יכולתה של ישראל לצמוח באופן יציב בפרקי זמן ארוכים נפגעת מאוד מהיעדר הסכם מדיני עם הפלסטינים: בעשור הנוכחי, בעוד שהתמ"ג לנפש במזרח אסיה ובמזרח אירופה גדל מאוד, בממוצע – לדוגמא, 9.7% בסין ו-4.1% בפולין, התמ"ג לנפש של ישראל גדל רק ב-1.6%. זאת, בגלל שבתקופת האינתיפאדה השנייה התמ"ג לנפש בישראל לא זו בלבד שלא גדל, הוא קטן. אמנם, הארצות העשירות במערב צמחו גם הן בשיעורים נמוכים, אלא שהתמ"ג לנפש אצלן גבוה הרבה יותר מזה של ישראל: אם ישראל רוצה להידמות להן, עליה לצמוח בקצב מהיר מהן - ולשם כך דרושה יציבות כלכלית ארוכת-שנים.
יום שישי, 16 בדצמבר 2011
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בחודש נובמבר 2011 והגיע ל-104.0 נקודות
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר 2011 ב-0.1 אחוז, בהשוואה לחודש אוקטובר 2011 והגיע ל-104.0
נקודות, לעומת 104.1 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2010 נקודות).
עליות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הירקות הטריים (ב-8.6%), ההלבשה וההנעלה (ב-3.0%), הירקות הכבושים והמשומרים (ב-2.6%), אחזקת הדירה (ב-1.2%) והמזון (ב-0.2%).
עוד יצוין, כי המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.2 אחוז והגיעו ל-104.2 נקודות ול-103.5 נקודות, התאמה; לעומתם עלה המדד ללא דיור ב-0.1 אחוז והגיע ל-102.9 נקודות.
מתחילת השנה (נובמבר 2011 לעומת דצמבר 2010) עלו המדד הכללי ב-2.2 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות ב-2.7 אחוזים, המדד ללא אנרגיה עלה ב-1.7 אחוזים והמדד ללא דיור ב-1.3 אחוזים.
בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2011 לעומת נובמבר 2010), עלו המדד הכללי ב-2.6 אחוזים, המדד
ללא ירקות ופירות ב-3.1 אחוזים, המדד ללא אנרגיה ב-2.0 אחוזים והמדד ללא דיור ב-1.7 אחוזים.
נתוני המגמה בחודשים אוגוסט 2011 – נובמבר 2011:
על-פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן ושל המדד ללא דיור וללא ירקות
ופירות הגיע ל-1.2%, כל אחד. קצב הגידול השנתי של המדד ללא דיור הגיע ל-0%
יום חמישי, 15 בדצמבר 2011
בזק יוצאת בניסוי טכנולוגי, Fiber NGN, המאפשר גלישה במהירות של 1 גיגה
בזק תעמיק את פריסת הסיבים ותקרב אותם לבתי הלקוחות • הניסוי יתקיים בפתח תקווה ויכלול מאות לקוחות • במהלך 2012 תשיק בזק קצבי NGN חדשים שיגיעו עד 200 מגה • אבי גבאי, מנכ"ל בזק: "הניסוי יאפשר לנו להיות ערוכים לצרכים העתידיים, ולספק מאות מגה לכל לקוח"
בזק מכריזה היום על השלב הבא של רשת ה-NGN, במטרה לספק ללקוחות מהירות גלישה גבוהה יותר, וכן שירותים חדשים על גבי הרשת. מדובר בפעילות רב שנתית להמשך פיתוח הרשת, שתכלול פריסת סיבים ברחבי הארץ, בשילוב עם טכנולוגיות חדשות אחרות.
במסגרת הניסוי, שימשך כשלושה חודשים, תחבר בזק מאות מלקוחות החברה לטכנולוגיה החדשה, באמצעות סיב אופטי שיגיע עד לבניין או לדירה. הלקוחות שייקחו חלק בניסוי מחוברים לרשת ה-NGN ובעלי פרופיל של צרכני תוכן הגולשים כבר היום במהירות גלישה של 10 מגה ומעלה.
בזק נמצאת בשלב האחרון של סיום פריסת רשת ה-NGN, כאשר בשנת 2012 תסתיים הפריסה ברחבי הארץ. בזק לא עוצרת עם פריסת הרשת ובמקביל לשלבי סיום הפריסה מתחילה בזק בפעילות רב שנתית חדשה. משמעות הפעילות עבור הלקוחות, היא שניתן יהיה לספק מהירויות גלישה הרבה יותר גבוהות מהנהוגות היום בשוק הישראלי. במסגרת הפעילות, בזק תוסיף מאות ארונות תקשורת ברחבי הארץ, דבר שיאפשר אף הוא לספק מהירויות גבוהות יותר, שכן ככל שארון התקשורת (MSAG) קרוב לבית הלקוח, כך עולה היכולת של בזק לספק לו מהירות גלישה גבוהה יותר. המשך ההשקעה ברשת ה-NGN מאפשר לבזק להרחיב את טווח מהירויות הגלישה, באמצעות הוספת סיבים אופטיים וטכנולוגיות חדשניות (BONDING VECTORING, PHANTOM), שיהוו את השלב הבא בהתפתחות הרשת. השקעות החברה הינן מהגבוהות במדינת ישראל ועומדות בשנים האחרונות על יותר ממיליארד שקל בשנה.
אבי גבאי, מנכ"ל בזק, "היום, רגע לפני השלמת פרוייקט ה-NGN, אנו מתחילים בניסוי של השלב הבא, שייאפשר לנו להיות ערוכים לצרכים העתידיים, ולספק מאות מגה לכל לקוח".
בתוך כך, מכריזה היום בזק על השקה מסחרית קרובה של מהירויות גלישה חדשות על גבי רשת ה-NGN. כאשר במהלך שנת 2012 תשיק בזק מהירות גלישה חדשה שתגיע עד 200 מגה.
בנוסף, בזק ממשיכה לפתח שירותים ומוצרים חדשים ומתקדמים על גבי הרשת, המאפשרים ללקוחות למצות את יכולתה. בזק יוצאת בשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברות D-link וענקית השבבים BROADCOM, ומשיקה במשותף את הדור הבא של הנתב האלחוטי, ה- DUAL BAND. מדובר בנתב חדשני, המאפשר העברת תכנים באיכות HD באופן אלחוטי. הנתב תומך בקצבי גלישה גבוהים ברשת ה-NGN ומשדר בשתי רשתות אלחוטיות בו זמנית בתקן N. הנתב מגיע עם שבב חדש של ברודקום, המאפשר תמיכה בקצבים אולטרה מהירים.
בתוך הבית בזק משיקה מספר שירותים חדשים על גבי רשת ה-NGN ללקוחות הפרטיים והעסקיים של החברה. בין השירותים החדשים, גלישה בטוחה, באמצעות ניטור וסינון אתרים, PC ON TV, מתאמי HD ועוד. ללקוחות העסקיים מציעה בזק רשת נתונים נוספת MPLS)) המספקת פתרון הכולל גיבוי לרשתות הקיימות, מצלמות המאפשרות צפייה מרוחקת עם אפשרות הקלטה וגיבוי בענן של בזק, שירותי משרד מנוהל ועוד (הרחבה על מגוון השירותים בנספח המצ"ב).
כמו כן, בזק ממשיכה להציג שיפורים וחידושים על גבי שירותים קיימים כמו, מוסיקה בהמתנה לעסקים, המאפשרת בחירת מנגינות בשילוב טקסט המותאם לבית העסק, bizphone (bphone על שלוחת ip centrex), מוקד טלפוני, המבוסס על תוכנה המעניקה לעסק דוחות בזמן אמת, ניהול תורים, ניתוב שיחה ועוד.
יום שלישי, 13 בדצמבר 2011
נגיד בנק ישראל בועידת ישראל לעסקים: המפתח לעבור המשבר - ניהול משק באופן אחראי וזהיר
דברי נגיד בנק ישראל היום בועידת ישראל לעסקים של העיתון גלובס
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, פתח היום את דבריו בועידת ישראל לעסקים בהתייחסות לאיש השנה של גלובס, מר אלי הורביץ ז"ל. הנגיד ציטט מתוך דו"ח "ישראל 2028" שהורביץ הוביל את כתיבתו ביחד עם דוד ברודט לפני שלוש שנים: "תתקיים במדינת ישראל חברה פתוחה ונאורה שכלכלתה חופשית, מאוזנת והוגנת. המדינה תשיג כל זאת בשיתוף כל מגזריה, מתוך שמירה על ערכיה וחיזוק דמותה של ישראל. האתגרים הגדולים העומדים בפני ישראל אינם מאפשרים לה לשקוע בבינוניות ולוותר על הצטיינות. אימוץ נורמות גבוהות בתחומי חיים רבים ומגוונים יקרבו אותנו להיות חברת מופת." הנגיד ציין שדברים אלו מבטאים את חזונו ואת גדולתו של אלי הורביץ, יהי זכרו ברוך.
המשק הישראלי נמצא בהאטה. ארגון ה-OECD חוזה צמיחה של 2.9% ב-2012, ותחזית בנק ישראל, שפורסמה כבר לפני זמן מה – בסוף ספטמבר, עמדה על 3.2%, אך סביר להניח שהתחזית הבאה, אשר נמצאת בגיבוש כעת, תהיה קרובה יותר לרמה החזויה על ידי ה-OECD. אם כן, המשק הישראלי נמצא בהאטה בקצב הצמיחה – האטה המבטאת שיעור צמיחה שיכול להיחשב באירופה לצמיחה מרשימה, אבל אינו מרשים עבור המשק הישראלי. שיעור האבטלה אמנם נמוך כעת, אך עלינו לזכור שגם במשבר האחרון העלייה באבטלה החלה בפיגור, זמן מה לאחר שהחלה ההאטה בצמיחת התוצר.
מה היו הצעדים שנקטנו בהם בתגובה למשבר האחרון? בקיץ 2008 האינפלציה הייתה מאוד גבוהה ולכן הריבית הייתה גבוהה יחסית. אולם, לאחר נפילת בנק ההשקעות Lehman Brothers הבנו שאנו עומדים בפני משבר שלא היה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה והפחתנו את הריבית במהירות עד לרמה של 0.5%. הותרנו את הריבית ברמה זו עד אוגוסט 2009, והיינו בין הראשונים להעלות את הריבית ביציאה מהמשבר, משנוכחנו לראות שהמשק הישראלי חוזר לצמוח. הריבית המשיכה לעלות בהדרגה עד הקיץ האחרון, ולאחרונה שבנו להוריד אותה לנוכח ההחמרה במצב הכלכלי בעולם. מעניין לציין את הדיון המוניטרי שהתקיים בסוף ספטמבר, אשר התנהל בשיחת ועידה היות ומחצית מחברי הפורום המוניטרי היו בוושינגטון ומחציתם בישראל. אלו שהיו בוושינגטון תמכו בהפחתת הריבית ואלו שהיו בישראל תמכו בהשארתה ללא שינוי, מה שמייצג אולי את תחושת ה"אי של יציבות" שאנו בישראל חיים בו. בסופו של דבר הפחתנו את הריבית, בעיקר בגלל שחזינו בהאטה בקצב הייצוא כתוצאה מהמצב בכלכלה העולמית. לאחרונה נכנסה האינפלציה לתוך תחום היעד והיא אינה מהווה בעיה בשלב זה.
צעד נוסף שנקטנו בו בתגובה למשבר היה ההתערבות בשוק המט"ח, לנוכח הייסוף החד שהתרחש בשער השקל החל ממחצית 2008. רכישות המט"ח הביאו לפיחות בשער השקל וסייעו לכך שהייצוא ירד פחות מאשר היבוא בשנת 2009. בקיץ 2009 החלטנו להפסיק את ההתערבות המוסדרת בשוק המט"ח ועברנו להתערב על פי שיקול דעת בהתאם למגמות בשוק. בחודשים האחרונים לא נאלצנו להתערב בשוק המט"ח, אולם מדיניותנו בתחום זה לא השתנתה ונתערב בשוק במידה ויתעורר צורך לכך.
ערב המשבר, הורה המפקח על הבנקים להעלות את יחס הלימות ההון במערכת הבנקאית. דרישה זו נראתה חריגה באותה תקופה, אבל כיום גם רשויות הפיקוח באירופה מעלות את יעדי הלימות ההון, ובכוונתנו להתאים את היעדים בישראל לדרישות באזל 3. נעשה זאת באופן מדוד, וכפי שאמר אתמול המפקח על הבנקים, מבלי לפגוע ביכולתם של הבנקים לתמוך בפעילות הכלכלית.
מבחינת המדיניות הפיסקלית, ממשלת אולמרט לא יכלה לאשר את התקציב בשנת 2008, ולכן לא ניתן היה להגדיל את ההוצאות, וכל הגידול בגירעון היה תוצאה של פעולת המייצבים האוטומטיים. כתוצאה מכך, הצלחנו במהלך המיתון לשמור על רמה פחות או יותר יציבה של יחס החוב לתוצר. עובדה זו היא בעלת חשיבות רבה במיוחד. מדינות רבות נמצאות היום בבעיה קשה מבחינת החוב הציבורי, ואל לנו לחשוב שהעובדה שבמדינות אלו יחס החוב לתוצר גבוה מאוד משמעותה ששם אנו יכולים להרשות לעצמנו להגדיל את החוב.
צעדים ננקטו גם בשוק ההון: הוקמו קרנות השקעה על ידי משרד האוצר לטיפול באשראי חוץ-בנקאי ("קרנות מנוף") ; ניתנו ערבויות מדינה לגיוס הון על ידי הבנקים לצורך הרחבת האשראי ; וגובשה מסגרת למינוי קציני אשראי לטיפול בחובות בעיתיים. מהלך זה אולי נחל הצלחה יתר על המידה – בכל אופן, אין ספק שההיקף של הסדרי החוב שאנו עדים לו כעת איננו אופטימלי. וננקטו גם צעדים נוספים הן על ידי הממשלה והן על ידי בנק ישראל.
בקיץ האחרון היינו עדים למחאה החברתית, אשר העלתה על סדר היום נושאים שלא ניתן להתעלם מהם. תגובת הממשלה למחאה הייתה הולמת ואחראית, ודו"ח טרכטנברג מציע מענה אחראי לדרישות המחאה, בעיקר במובן שהוא שמר על המסגרת התקציבית. עלינו לזכור שקל מאוד להציע אפיקים שונים של הוצאה ציבורית אשר כולם נראים חיוניים, אולם יש לזכור שבסופו של דבר צריך לשלם עליהם. דו"ח טרכטנברג לטעמי הוא דו"ח יסודי ומקצועי וחשוב שהוא יגיע לכדי יישום.
הלקחים העולים מהסקירה שנתתי כאן הם: א. ישנם צעדים נוספים שאפשר להשתמש בהם לעת הצורך – אבל עוד לא הגיע זמנם. עלינו לדעת שהם קיימים בארגז הכלים שלנו, ולהשתמש בהם רק בעת הצורך. ב. שהמשק הישראלי נמצא במצב יחסית טוב, אבל ברור שיש האטה בצמיחה. ג. יש לישראל מרווח פעולה מספיק גדול להשתמש במדיניות מוניטארית מרחיבה, ומדיניות פיסקלית פעילה וזהירה.
אם ננהל את המשק באופן אחראי וזהיר נוכל לעבור גם את המשבר הזה בעלות יחסית קטנה, ולטפל בכל בעיה שתגיע מחו"ל לחפי מדינת ישראל – ועלינו להתכונן לכך שבעיות אכן עשויות להגיע לכאן.
הירשם ל-
רשומות (Atom)