אקופייננס בע"מ מספקת חדשות, נתונים, מחקרים בנושאי כלכלה, פיננסים, שוקי הון, עסקים וכד'
יום חמישי, 29 בדצמבר 2011
יום ראשון, 18 בדצמבר 2011
מרכז אדוה: המשק צמח, האישיוויון גדל, פערי שכר עלו, פחות זכאות לבגרות - תמונת מצב 2000-2010
רוב הנתונים מתייחסים ל-2010, שנה של התאוששות מן המשבר הפיננסי העולמי, אך בכל הנושאים מוצגת גם תמונה של כל העשור האחרון.
הדו"ח מעלה כי בשנת 2010 נרשם גידול-מה בהכנסות של מרבית האוכלוסייה. בפועל, ההכנסות חזרו בדרך כלל לרמתן ב-2008.
שני השינויים המשמעותיים ביותר ב-2010 היו, ראשית, הגידול של 10%, לערך, בהכנסות המאון העליון והגידול של 30% בעלות שכר המנהלים הבכירים בחברות "תל אביב 25".
להלן הנתונים העיקריים:
שכר והכנסות של משקי בית
· פסגת פירמידת ההכנסות הולכת ומתרחקת משאר הפירמידה: במהלך השנים 2000-2010, ההכנסה השנתית של רוב משקי הבית גדלה, אם בכלל, באחוזים ספורים. לעומת זאת, ההכנסה של משקי בית במאון העליון גדלה ב-19%.
· העלייה בהכנסות משקי הבית במאון העליון נבעה בין השאר מן הגידול הרב בשכר שכבת המנהלים הבכירים במשק: בקרב החברות הנכללות ברשימת "תל אביב 25", עלות שכר המנהלים גדלה בין 2000 ל-2010 ב-142%.
· נתוני ההכנסות בעשור האחרון סותרים את ההבטחה של ראשי המדינה והמשק, לפיה צמיחה כלכלית תיטיב "בסופו של דבר" עם כולם. התמ"ג של 2010 היה גבוה ב-36% מזה של 2000, אך ההכנסות של רוב משקי הבית גדלו, כאמור, באחוזים ספורים, אם בכלל. משקי הבית שהכנסותיהם גדלו מאוד בעקבות הצמיחה היו אלה של המאון העליון – 19%.
· ב-2010 גדלו ההכנסות של כל משקי הבית בישראל; ברוב המקרים הן חזרו לרמתן ב-2008, לפני פרוץ המשבר הפיננסי העולמי. הגידול היחסי הרב ביותר נרשם אצל חמשת העשירונים הנמוכים – שאצלם גם נרשמו ההפסדים הגדולים ביותר ב-2009.
· במבט על פני כל העשור, הגידול הרב ביותר בהכנסות משקי הבית נרשם בעשירון העליון: בין 2000 ל-2010 גדלו הכנסות משקי בית אלה ב-3.7%, או 1,682 ש"ח. כפי שצויין לעיל, גידול זה נובע בעיקר מהגידול בהכנסות המאון העליון (העשירון העליון של העשירון העליון).
· האי שוויון בישראל הוא מן הגבוהים בארצות ה-OECD. על פי מדד ג'יני, ישראל ממוקמת במקום ה-5 מבין 27 מדינות. יתרה מזאת, בעוד שהאי שוויון (מדד ג'יני) בארצות ה-OECD גדל מאז אמצע שנות ה-1980 בשיעור ממוצע של 4.3%, בישראל עלה מדד הג'יני מ-0.326 ל-0.371 – גידול של 13.8%.
· ב-2010, השכר הממוצע לחודש של נשים עמד על 6,386 ש"ח – 66% מהשכר החודשי של גברים. השכר לשעה של נשים עמד על 43.0 ש"ח – 84% מהשכר לשעה של גברים. הפער בין שכר הנשים לשעה ובין שכר הגברים לשעה נותר יציב למדי במהלך כל העשור האחרון, כאשר שכר הנשים לשעה מהווה כ-84%-83% משכר הגברים לשעה.
· ב-2010 התרחב מעט המעמד הבינוני, לאחר ששנה קודם לכן הגיע לשיעורו הנמוך ביותר בעשור האחרון. חלקו בקרב כלל משקי הבית בישראל עלה, מ-26.6% ל- ל-27.8%; וחלקו בעוגת ההכנסות של כלל משקי הבית גדל גם הוא מעט, מ-20.5% ל-21.3%.
מאז 1998 הצטמק הרובד הבינוני מ-28.5% מכלל משקי-הבית ל-27.8%, וחלקו בעוגת ההכנסות ירד מ-22.0% ל-21.3%. ירידה זו משמעותית במיוחד על רקע העובדה שהמעמד הבינוני בישראל קטן ביחס למרבית ארצות ה-OECD. (הרובד הבינוני כולל את כל משקי הבית שהכנסתם היא בגובה של 75% עד 125% מן ההכנסה החציונית של משקי-הבית.)
· ב-2010 ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים אשכנזים (ילידי ישראל לאב יליד אירופה או אמריקה) ירדה יחסית להכנסה החודשית הממוצעת של כלל השכירים העירוניים – בשמונה נקודות אחוז, מ-41% מעל הממוצע ב-2009 ל-33% מעל הממוצע ב-2010. לעומת זאת, ההכנסה של מקביליהם המזרחים (ילידי ישראל לאב יליד אסיה או אפריקה) גדלה בארבע נקודות אחוז, ל-7% מעל הממוצע. ההכנסה החודשית של שכירים עירוניים ערבים נותרה כשהיתה, 68% מן הממוצע - רמת השכר שהיתה להם בשנת 2000.
· ב-2010, עלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל בכיר בחברה הכלולה ברשימת "תל–אביב 25" (25 החברות הגדולות בבורסה) גדלה ב-30% (בהשוואה ל-2009) ועמדה על 11.97 מיליון ש"ח בשנה, או 998 אלף ש"ח בחודש. סכום זה היה גדול פי 114 מן השכר הממוצע במשק. עשר שנים קודם לכן, ב-2000, הסכום המקביל היה גבוה "רק" פי 49 מן השכר הממוצע במשק.
חינוך והשכלה גבוהה
מערכת החינוך אינה מצליחה בינתיים לפרוץ את מחסום ה-50% של זכאות לתעודת בגרות בקרב גילאי 17. ב-2010, שיעור הזכאות לתעודת בגרות מתוך שכבת גיל זו עמד על 48.3%. בתחילת העשור הקודם נרשמו כבר שיעורים דומים, אלא שמאוחר יותר היו ירידות.
· מקרב מסיימי תיכון ב-2002, רק 33.8% התחילו בלימודים אקדמיים (אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות בארץ) עד שנת 2010. להלן נתונים נבחרים נוספים על המתחילים בלימודים אקדמיים בישראל:
1. 36.7% מהנשים לעומת 30.0% מהגברים;
2. 44.9% מיהודים בוגרי נתיב עיוני לעומת 27.4% מיהודים בוגרי נתיב טכנולוגי;
3. 36.4% ממסיימי תיכון יהודים לעומת 18.9% מסיימי תיכון ערבים;
4. 47.6% ממסיימי תיכון מיישובים מבוססים לעומת 23.6% מיישובים לא מבוססים.
נגישות לשירותי הבריאות
· ב-2010 נמשך הגידול בהוצאה של משקי בית על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים. ההוצאה החודשית של משקי בית בעשירון העליון גדלה מ-397 ש"ח ל-441 ש"ח וההוצאה של העשירון השישי גדלה מ-185 ש"ח ל-219 ש"ח. גם ההוצאה של העשירון השני גדלה, מ-84 ש"ח ל-99 ש"ח.
· ב-2010 המשיך להתרחב הפער בין המימון הרצוי של סל שירותי הבריאות שמעניקות קופות החולים ובין המימון המצוי. אילו היה הסל מתעדכן במלואו מדי שנה, המימון שלו היה עומד ב–2010 על 44.7 מיליארד ש"ח, לערך, בעוד שבפועל הוא עמד באותה שנה על 30.3 מיליארד ש"ח.
פנסיה
· ב-2010, משק בית בחמישון העליון הפריש לפנסיה ולתגמולים סכום חודשי ממוצע של 1,018 ש"ח. באותה שנה, משק בית בחמישון התחתון הפריש סכום חודשי ממוצע של 52 ש"ח.
מחברי המסמך מייחסים את הגידול באי-שוויון למדיניות הנוהגת זה כשלושה עשורים, ולפיה הצמיחה צריכה להיות מובלת על ידי המגזר העסקי, כאשר המדינה מצמצמת את תפקידיה ואת תקציביה. מדיניות זו אכן מחזקת את המגזר העסקי: כך, למשל, הממשלה צמצמה את הוצאותיה על מנת שלא להתחרות במגזר העסקי על מקורות מימון; הממשלה הפריטה את כספי החסכון הפנסיוני על מנת שכספים אלה יוכלו לשמש כאשראי לקבוצות ההון; הממשלה הורידה את מס החברות כדי למשוך לכאן חברות זרות; ועוד. כל זאת בהנחה שצמיחה של המגזר העסקי תענה על כל מחסורי החברה הישראלית.
אלא שחיזוק המגזר העסקי לא הוביל לצמיחה המיטיבה עם כל הישראלים. קבוצות ההון מחפשות את הרווחיות הגבוהה ביותר, וזו נמצאת רק בחלק קטן מענפי המשק, בחלק קטן מאזורי הארץ ובחלק קטן של כוח העבודה הישראלי.
מחברי המסמך טוענים כי הצמיחה חשובה מדי מכדי להשאירה בידי המגזר העסקי בלבד. החברה הישראלית זקוקה לפעלתנות ציבורית ומדינתית, הן כדי לצמצם את האי שוויון הרב, הן כדי לפצות על הפגיעות של העשור האחרון והן כדי להבטיח לעתיד צמיחה שבה שותפים כלל הישראלים ולא רק חלקי-אוכלוסייה מעטים ומצומצמים.
הדו"ח מציין עוד כי יכולתה של ישראל לצמוח באופן יציב בפרקי זמן ארוכים נפגעת מאוד מהיעדר הסכם מדיני עם הפלסטינים: בעשור הנוכחי, בעוד שהתמ"ג לנפש במזרח אסיה ובמזרח אירופה גדל מאוד, בממוצע – לדוגמא, 9.7% בסין ו-4.1% בפולין, התמ"ג לנפש של ישראל גדל רק ב-1.6%. זאת, בגלל שבתקופת האינתיפאדה השנייה התמ"ג לנפש בישראל לא זו בלבד שלא גדל, הוא קטן. אמנם, הארצות העשירות במערב צמחו גם הן בשיעורים נמוכים, אלא שהתמ"ג לנפש אצלן גבוה הרבה יותר מזה של ישראל: אם ישראל רוצה להידמות להן, עליה לצמוח בקצב מהיר מהן - ולשם כך דרושה יציבות כלכלית ארוכת-שנים.
יום שישי, 16 בדצמבר 2011
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.1% בחודש נובמבר 2011 והגיע ל-104.0 נקודות
מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר 2011 ב-0.1 אחוז, בהשוואה לחודש אוקטובר 2011 והגיע ל-104.0
נקודות, לעומת 104.1 נקודות בחודש הקודם (הבסיס: ממוצע 100.0=2010 נקודות).
עליות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הירקות הטריים (ב-8.6%), ההלבשה וההנעלה (ב-3.0%), הירקות הכבושים והמשומרים (ב-2.6%), אחזקת הדירה (ב-1.2%) והמזון (ב-0.2%).
עוד יצוין, כי המדד ללא ירקות ופירות והמדד ללא אנרגיה ירדו אף הם ב-0.2 אחוז והגיעו ל-104.2 נקודות ול-103.5 נקודות, התאמה; לעומתם עלה המדד ללא דיור ב-0.1 אחוז והגיע ל-102.9 נקודות.
מתחילת השנה (נובמבר 2011 לעומת דצמבר 2010) עלו המדד הכללי ב-2.2 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות ב-2.7 אחוזים, המדד ללא אנרגיה עלה ב-1.7 אחוזים והמדד ללא דיור ב-1.3 אחוזים.
בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2011 לעומת נובמבר 2010), עלו המדד הכללי ב-2.6 אחוזים, המדד
ללא ירקות ופירות ב-3.1 אחוזים, המדד ללא אנרגיה ב-2.0 אחוזים והמדד ללא דיור ב-1.7 אחוזים.
נתוני המגמה בחודשים אוגוסט 2011 – נובמבר 2011:
על-פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן ושל המדד ללא דיור וללא ירקות
ופירות הגיע ל-1.2%, כל אחד. קצב הגידול השנתי של המדד ללא דיור הגיע ל-0%
יום חמישי, 15 בדצמבר 2011
בזק יוצאת בניסוי טכנולוגי, Fiber NGN, המאפשר גלישה במהירות של 1 גיגה
בזק תעמיק את פריסת הסיבים ותקרב אותם לבתי הלקוחות • הניסוי יתקיים בפתח תקווה ויכלול מאות לקוחות • במהלך 2012 תשיק בזק קצבי NGN חדשים שיגיעו עד 200 מגה • אבי גבאי, מנכ"ל בזק: "הניסוי יאפשר לנו להיות ערוכים לצרכים העתידיים, ולספק מאות מגה לכל לקוח"
בזק מכריזה היום על השלב הבא של רשת ה-NGN, במטרה לספק ללקוחות מהירות גלישה גבוהה יותר, וכן שירותים חדשים על גבי הרשת. מדובר בפעילות רב שנתית להמשך פיתוח הרשת, שתכלול פריסת סיבים ברחבי הארץ, בשילוב עם טכנולוגיות חדשות אחרות.
במסגרת הניסוי, שימשך כשלושה חודשים, תחבר בזק מאות מלקוחות החברה לטכנולוגיה החדשה, באמצעות סיב אופטי שיגיע עד לבניין או לדירה. הלקוחות שייקחו חלק בניסוי מחוברים לרשת ה-NGN ובעלי פרופיל של צרכני תוכן הגולשים כבר היום במהירות גלישה של 10 מגה ומעלה.
בזק נמצאת בשלב האחרון של סיום פריסת רשת ה-NGN, כאשר בשנת 2012 תסתיים הפריסה ברחבי הארץ. בזק לא עוצרת עם פריסת הרשת ובמקביל לשלבי סיום הפריסה מתחילה בזק בפעילות רב שנתית חדשה. משמעות הפעילות עבור הלקוחות, היא שניתן יהיה לספק מהירויות גלישה הרבה יותר גבוהות מהנהוגות היום בשוק הישראלי. במסגרת הפעילות, בזק תוסיף מאות ארונות תקשורת ברחבי הארץ, דבר שיאפשר אף הוא לספק מהירויות גבוהות יותר, שכן ככל שארון התקשורת (MSAG) קרוב לבית הלקוח, כך עולה היכולת של בזק לספק לו מהירות גלישה גבוהה יותר. המשך ההשקעה ברשת ה-NGN מאפשר לבזק להרחיב את טווח מהירויות הגלישה, באמצעות הוספת סיבים אופטיים וטכנולוגיות חדשניות (BONDING VECTORING, PHANTOM), שיהוו את השלב הבא בהתפתחות הרשת. השקעות החברה הינן מהגבוהות במדינת ישראל ועומדות בשנים האחרונות על יותר ממיליארד שקל בשנה.
אבי גבאי, מנכ"ל בזק, "היום, רגע לפני השלמת פרוייקט ה-NGN, אנו מתחילים בניסוי של השלב הבא, שייאפשר לנו להיות ערוכים לצרכים העתידיים, ולספק מאות מגה לכל לקוח".
בתוך כך, מכריזה היום בזק על השקה מסחרית קרובה של מהירויות גלישה חדשות על גבי רשת ה-NGN. כאשר במהלך שנת 2012 תשיק בזק מהירות גלישה חדשה שתגיע עד 200 מגה.
בנוסף, בזק ממשיכה לפתח שירותים ומוצרים חדשים ומתקדמים על גבי הרשת, המאפשרים ללקוחות למצות את יכולתה. בזק יוצאת בשיתוף פעולה אסטרטגי עם חברות D-link וענקית השבבים BROADCOM, ומשיקה במשותף את הדור הבא של הנתב האלחוטי, ה- DUAL BAND. מדובר בנתב חדשני, המאפשר העברת תכנים באיכות HD באופן אלחוטי. הנתב תומך בקצבי גלישה גבוהים ברשת ה-NGN ומשדר בשתי רשתות אלחוטיות בו זמנית בתקן N. הנתב מגיע עם שבב חדש של ברודקום, המאפשר תמיכה בקצבים אולטרה מהירים.
בתוך הבית בזק משיקה מספר שירותים חדשים על גבי רשת ה-NGN ללקוחות הפרטיים והעסקיים של החברה. בין השירותים החדשים, גלישה בטוחה, באמצעות ניטור וסינון אתרים, PC ON TV, מתאמי HD ועוד. ללקוחות העסקיים מציעה בזק רשת נתונים נוספת MPLS)) המספקת פתרון הכולל גיבוי לרשתות הקיימות, מצלמות המאפשרות צפייה מרוחקת עם אפשרות הקלטה וגיבוי בענן של בזק, שירותי משרד מנוהל ועוד (הרחבה על מגוון השירותים בנספח המצ"ב).
כמו כן, בזק ממשיכה להציג שיפורים וחידושים על גבי שירותים קיימים כמו, מוסיקה בהמתנה לעסקים, המאפשרת בחירת מנגינות בשילוב טקסט המותאם לבית העסק, bizphone (bphone על שלוחת ip centrex), מוקד טלפוני, המבוסס על תוכנה המעניקה לעסק דוחות בזמן אמת, ניהול תורים, ניתוב שיחה ועוד.
יום שלישי, 13 בדצמבר 2011
נגיד בנק ישראל בועידת ישראל לעסקים: המפתח לעבור המשבר - ניהול משק באופן אחראי וזהיר
דברי נגיד בנק ישראל היום בועידת ישראל לעסקים של העיתון גלובס
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, פתח היום את דבריו בועידת ישראל לעסקים בהתייחסות לאיש השנה של גלובס, מר אלי הורביץ ז"ל. הנגיד ציטט מתוך דו"ח "ישראל 2028" שהורביץ הוביל את כתיבתו ביחד עם דוד ברודט לפני שלוש שנים: "תתקיים במדינת ישראל חברה פתוחה ונאורה שכלכלתה חופשית, מאוזנת והוגנת. המדינה תשיג כל זאת בשיתוף כל מגזריה, מתוך שמירה על ערכיה וחיזוק דמותה של ישראל. האתגרים הגדולים העומדים בפני ישראל אינם מאפשרים לה לשקוע בבינוניות ולוותר על הצטיינות. אימוץ נורמות גבוהות בתחומי חיים רבים ומגוונים יקרבו אותנו להיות חברת מופת." הנגיד ציין שדברים אלו מבטאים את חזונו ואת גדולתו של אלי הורביץ, יהי זכרו ברוך.
המשק הישראלי נמצא בהאטה. ארגון ה-OECD חוזה צמיחה של 2.9% ב-2012, ותחזית בנק ישראל, שפורסמה כבר לפני זמן מה – בסוף ספטמבר, עמדה על 3.2%, אך סביר להניח שהתחזית הבאה, אשר נמצאת בגיבוש כעת, תהיה קרובה יותר לרמה החזויה על ידי ה-OECD. אם כן, המשק הישראלי נמצא בהאטה בקצב הצמיחה – האטה המבטאת שיעור צמיחה שיכול להיחשב באירופה לצמיחה מרשימה, אבל אינו מרשים עבור המשק הישראלי. שיעור האבטלה אמנם נמוך כעת, אך עלינו לזכור שגם במשבר האחרון העלייה באבטלה החלה בפיגור, זמן מה לאחר שהחלה ההאטה בצמיחת התוצר.
מה היו הצעדים שנקטנו בהם בתגובה למשבר האחרון? בקיץ 2008 האינפלציה הייתה מאוד גבוהה ולכן הריבית הייתה גבוהה יחסית. אולם, לאחר נפילת בנק ההשקעות Lehman Brothers הבנו שאנו עומדים בפני משבר שלא היה כמותו מאז מלחמת העולם השנייה והפחתנו את הריבית במהירות עד לרמה של 0.5%. הותרנו את הריבית ברמה זו עד אוגוסט 2009, והיינו בין הראשונים להעלות את הריבית ביציאה מהמשבר, משנוכחנו לראות שהמשק הישראלי חוזר לצמוח. הריבית המשיכה לעלות בהדרגה עד הקיץ האחרון, ולאחרונה שבנו להוריד אותה לנוכח ההחמרה במצב הכלכלי בעולם. מעניין לציין את הדיון המוניטרי שהתקיים בסוף ספטמבר, אשר התנהל בשיחת ועידה היות ומחצית מחברי הפורום המוניטרי היו בוושינגטון ומחציתם בישראל. אלו שהיו בוושינגטון תמכו בהפחתת הריבית ואלו שהיו בישראל תמכו בהשארתה ללא שינוי, מה שמייצג אולי את תחושת ה"אי של יציבות" שאנו בישראל חיים בו. בסופו של דבר הפחתנו את הריבית, בעיקר בגלל שחזינו בהאטה בקצב הייצוא כתוצאה מהמצב בכלכלה העולמית. לאחרונה נכנסה האינפלציה לתוך תחום היעד והיא אינה מהווה בעיה בשלב זה.
צעד נוסף שנקטנו בו בתגובה למשבר היה ההתערבות בשוק המט"ח, לנוכח הייסוף החד שהתרחש בשער השקל החל ממחצית 2008. רכישות המט"ח הביאו לפיחות בשער השקל וסייעו לכך שהייצוא ירד פחות מאשר היבוא בשנת 2009. בקיץ 2009 החלטנו להפסיק את ההתערבות המוסדרת בשוק המט"ח ועברנו להתערב על פי שיקול דעת בהתאם למגמות בשוק. בחודשים האחרונים לא נאלצנו להתערב בשוק המט"ח, אולם מדיניותנו בתחום זה לא השתנתה ונתערב בשוק במידה ויתעורר צורך לכך.
ערב המשבר, הורה המפקח על הבנקים להעלות את יחס הלימות ההון במערכת הבנקאית. דרישה זו נראתה חריגה באותה תקופה, אבל כיום גם רשויות הפיקוח באירופה מעלות את יעדי הלימות ההון, ובכוונתנו להתאים את היעדים בישראל לדרישות באזל 3. נעשה זאת באופן מדוד, וכפי שאמר אתמול המפקח על הבנקים, מבלי לפגוע ביכולתם של הבנקים לתמוך בפעילות הכלכלית.
מבחינת המדיניות הפיסקלית, ממשלת אולמרט לא יכלה לאשר את התקציב בשנת 2008, ולכן לא ניתן היה להגדיל את ההוצאות, וכל הגידול בגירעון היה תוצאה של פעולת המייצבים האוטומטיים. כתוצאה מכך, הצלחנו במהלך המיתון לשמור על רמה פחות או יותר יציבה של יחס החוב לתוצר. עובדה זו היא בעלת חשיבות רבה במיוחד. מדינות רבות נמצאות היום בבעיה קשה מבחינת החוב הציבורי, ואל לנו לחשוב שהעובדה שבמדינות אלו יחס החוב לתוצר גבוה מאוד משמעותה ששם אנו יכולים להרשות לעצמנו להגדיל את החוב.
צעדים ננקטו גם בשוק ההון: הוקמו קרנות השקעה על ידי משרד האוצר לטיפול באשראי חוץ-בנקאי ("קרנות מנוף") ; ניתנו ערבויות מדינה לגיוס הון על ידי הבנקים לצורך הרחבת האשראי ; וגובשה מסגרת למינוי קציני אשראי לטיפול בחובות בעיתיים. מהלך זה אולי נחל הצלחה יתר על המידה – בכל אופן, אין ספק שההיקף של הסדרי החוב שאנו עדים לו כעת איננו אופטימלי. וננקטו גם צעדים נוספים הן על ידי הממשלה והן על ידי בנק ישראל.
בקיץ האחרון היינו עדים למחאה החברתית, אשר העלתה על סדר היום נושאים שלא ניתן להתעלם מהם. תגובת הממשלה למחאה הייתה הולמת ואחראית, ודו"ח טרכטנברג מציע מענה אחראי לדרישות המחאה, בעיקר במובן שהוא שמר על המסגרת התקציבית. עלינו לזכור שקל מאוד להציע אפיקים שונים של הוצאה ציבורית אשר כולם נראים חיוניים, אולם יש לזכור שבסופו של דבר צריך לשלם עליהם. דו"ח טרכטנברג לטעמי הוא דו"ח יסודי ומקצועי וחשוב שהוא יגיע לכדי יישום.
הלקחים העולים מהסקירה שנתתי כאן הם: א. ישנם צעדים נוספים שאפשר להשתמש בהם לעת הצורך – אבל עוד לא הגיע זמנם. עלינו לדעת שהם קיימים בארגז הכלים שלנו, ולהשתמש בהם רק בעת הצורך. ב. שהמשק הישראלי נמצא במצב יחסית טוב, אבל ברור שיש האטה בצמיחה. ג. יש לישראל מרווח פעולה מספיק גדול להשתמש במדיניות מוניטארית מרחיבה, ומדיניות פיסקלית פעילה וזהירה.
אם ננהל את המשק באופן אחראי וזהיר נוכל לעבור גם את המשבר הזה בעלות יחסית קטנה, ולטפל בכל בעיה שתגיע מחו"ל לחפי מדינת ישראל – ועלינו להתכונן לכך שבעיות אכן עשויות להגיע לכאן.
יום שני, 12 בדצמבר 2011
יו"ר ועדת הכלכלה שאמה-הכהן דורש ממשרד התשתיות להכריז על הסולר כמוצר מפוקח עד סוף השנה
היו"ר ציטט מדוח טרכטנברג שמצא כי הנזק למשק כתוצאה מהסרת הפיקוח על הסולר מגיע לכ-400 מיליון שקל בשנה והוסיף: "יש פה עוול שמשווע לתיקון והממשלה גוררת רגליים"
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ כרמל שמה-הכהן, קיימה היום ישיבת מעקב בנושא עליית מחירי הסולר ובחינת האפשרות להחזרתו לפיקוח. היו"ר ציין כי הוועדה קיימה בשנה האחרונה שתי ישיבות שעסקו בנושא מחירי הדלקים, וגם בשוק הפרוע במחירי הסולר ובמחירונים הפיקטיביים.
מאז הוסר הפיקוח על הסולר עלה מחירו בעשרות אחוזים, ולנוכח המציאות קיימה הוועדה כבר בעבר ישיבות שעסקו בנושא בניסיון למצוא פתרונות למצב. בישיבה קודמת שקיימה הוועדה בתחילת השנה עלתה לדיון סוגיית החזרת מחיר הסולר לפיקוח והיום. היו"ר הזכיר כי "בשנה האחרונה קראה הוועדה להחזיר את הסולר לפיקוח אך שום דבר לא קרה".
לדברי ח"כ שאמה-הכהן, מה שכן קרה הוא דוח טרכטנברג, שם נכתב כי הסרת הפיקוח על הסולר הובילה לעלייה במחירו וכי אמדן הנזק שנגרם לציבור בשל כך מוערך ב-400 מיליון שקל בשנה. "הממשלה נוקטת בסחבת בקבלת ההחלטות בנושא, יש פה עיוות שמשווע לתיקון והממשלה גוררת רגליים. זו ישיבת מעקב אחרונה שנקיים ואם לא נשמע תשובות ברורות מהממשלה יהיו לך השלכות. לא נוכל להמשיך לעמוד מנגד", הבהיר היו"ר.
מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות, חן בר יוסף, הסביר כי ההחלטה מתעכבת מאחר וחברות הדלק לא העבירו למשרד את כל הנתונים הדרושים. הוא הבהיר כי ניתן לזמן את החברות לחקירה ולדרוש מהן את הנתונים, אבל רק אחרי שהסולר ייכנס לפיקוח. בתגובה לכך אמר היו"ר שאמה-הכהן כי "מה שקורה זה קטסטרופה, אם עד 31 בדצמבר לא יתקבלו הנתונים והמשרד לא יתחיל בתהליך להכניס את הסולר לפיקוח ועדת הכלכלה לא תקדם שום תקנה או חקיקה שקשורה למשרד התשתיות. לא יכול להיות שהציבור ימשיך לשלם את המחיר".
נציגי תחנות הדלק טענו כי הם לא יכולים להשתחרר מאחיזת חברות הדלק, וכי נוצר בשוק קרטל של 4 חברות הדלק הגדולות שמוכרות להם את הסולר במחיר כפול מהמחיר לצרכן. בר יוסף התייחס לכך ואמר כי "המשרד מתייחס גם לכך והשאלה איך משחררים את הקשר בין החברות לתחנות היא שאלה לדיון שלא בפני עצמו". עם זאת הבהיר בר יוסף כי גם אם יוחזר הסולר לפיקוח מחירו היום הוא יותר גבוה ממחיר הבנזין – בעקבות השינויים שחלו בעולם בשנים האחרונות.
נציגי ארגוני המוניות טענו כי מ-2009 ועד היום עלה הבלו על הסולר ב-74 אגורות לליטר, כחלק מתוכנית הממשלה משנת 2005. "אם היו מורידים גם את הבלו על הסולר אולי לא היינו מתלוננים, אבל אם המצב יימשך אנחנו נסגור את תחנות הדלק והם לא יימכרו כלום", אמר יו"ר איגוד נהגי המוניות הארצי יהודה בר אור. יו"ר ארגון הגג של נהגי המוניות, אברהם פריד, הוסיף: "ב-2005 נכנס הבלו על הסולר וזה היה בגלל תאוות הבצע של הממשלה, שהציעה לנו למשוך עתירה לבג"ץ שהגשנו תמורת החזרים".
סמנכ"ל חברת הדלק טן, יוגב רגב, אמר כי "מי שחושב שמחיר הסולר בפיקוח יחזור להיות שני שקלים טועה ומי שחושב שהפיקוח יעשה טוב למוניות ולחברות ההסעה טועה גם הוא". עם זאת הוא ציין כי "איפה שאנחנו מנסים להכניס תחרות בערים הגדולות חוסמים אותנו בכל מיני ועדות ואולי גם אנשים מסחריים". על כך הגיב היו"ר שאמה-הכהן ואמר כי הפיקוח יגרום לכך שהמחירונים של החברות יעודכנו בצורה הוגנת יותר. "אותי מטריד איך החברות מתמחרות באופן פיקטיבי את אותו מוצר ועדיין מגיעות לאותו מחיר, ופה אני חושב שבממונה על ההגבלים העסקיים נרדמו בשמירה".
היו"ר שאמה-הכהן סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה קוראת לחברות הדלק להשלים במהרה את העברת הנתונים למשרד התשתיות. "ההתחמקות לא משרתת אותם", אמר. הוא אף הזכיר כי במהלך הדיון הצהיר ש"אם עד סוף השנה לא תושלם העברת הנתונים הוועדה דורשת ממשרד התשתיות להכריז על המוצר כמפוקח ולזמן את חברות הדלק לחקירה".
טרם הוקמה הקרן לניצול הכנסות המדינה מרווחי הגז
מחאה בוועדת הכספים: "הממשלה מצפצפת על החוק" - טרם הוקמה הקרן לניצול הכנסות המדינה מרווחי הגז
יו"ר הוועדה: "אין דין שווה לכולם. האזרח משלם על אי ציות לחוק בעוד היועץ המשפטי לממשלה מחריש בעת שהממשלה עוברת על החוק"
גפני: "יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, פנה אלי בבקשה לדחות את הדיון וסירבתי. בראותה שאינה עומדת בזמנים, היה על הממשלה להביא תיקון לחוק עם תאריך חדש להקמת הקרן. אין דין שווה לכולם, האזרח הקטן אם לא עומד בתאריכים משלם על-כך ואילו הממשלה, שהיא עצמה קבעה תאריך ולא עומדת בו, ממשיכה עסקים כרגיל והיועץ המשפטי לממשלה מחריש".
ח"כ דב חנין (חד"ש): מדובר בהפרת חוק, שכן הממשלה התחייבה להקים עד נובמבר את הקרן, מה שהיה תנאי של הוועדה לאישור חוק ששינסקי. 1 בנובמבר 2011.
ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו): "עפ"י החוק שאישרנו, הממשלה אכן היתה אמורה להקים את הקרן עד תחילת החודש הקודם ובהימנעותה מכך היא עוברת על החוק. ברור שהאוצר מנסה למסמס את הקמת הקרן על-מנת לבלוע את כל ההכנסות בתקציב המדינה. על ועדת הכספים להיאבק על-מנת לוודא שהכנסות המדינה מתגליות הגז ישמשו לצרכים חברתיים".
ח"כ אבישי ברוורמן (עבודה) הביע חשש, ש"עקב ירידת ההכנסות של המדינה ממסים, משיהו עוד יבוא ויאמר שזו לא העת להעביר הכנסות מתמלוגי גז למטרות חברתיות". "על-כן" אמר "יש לוודא שהקרן תוקם בהקדם. המציאו". ברוורמן קרא לגפני לקבוע תאריך יעד שעד אליו הממשלה תחויב להקים את הקרן.
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה): "כשאישרנו את חוק ששינסקי, אמרנו ששכרנו יצא בהפסדנו אם לא נקבע מראש את השימושים בהכנסות האדירות עקב תגליות הגז. החשש הוא מ'המחלה ההולנדית', שם גידול פתאומי ודרסטי בהכנסות המדינה ממשאבי טבע גרם לייסוף המטבע, לפגיעה בייצוא ובמגזר התעשייתי".
ח"כ רונית תירוש (קדימה) הגישה הצעת חוק להקמת קרן מהכנסות ממשאבי טבע למטרות חברתיות ומטרות רווחה, שנדחתה ע"י ועדת שרים לחקיקה לעת עתה. תירוש: "הממשלה היא זו שקבעה תאריך יעד להקמת הקרן והיא זו שלא עמדה בכך. יתכן שזו סיבה מספיקה להגשת עתירה לבג"צ עקב אי יישום החוק". עפ"י הצעת החוק שהגישה תירוש, 34% מההכנסות יועברו לתקציב משרד החינוך ולתקציב המועצה להשכלה גבוהה, 33% מההכנסות יועברו לתקציב משרד הבריאות ו- 33% מההכנסות יועברו לתקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים.
ח"כ מירי רגב (ליכוד), שלא הצביעה בעד חוק ששינסקי: "עוד בזמן הדיונים הודעתי שחוק ששינסקי רק יפגע באזרחי ישראל ויביא לעליית מחירי החשמל. אני לא סומכת על האוצר. לא הקימו את הקרן באותה המידה שלא יישמו את החוק בנושא מפת אזורי העדיפות הלאומית".
ח"כ ציון פיניאן (ליכוד): "הקמת הקרן היתה תנאי עיקרי לאישור החוק ואי הקמתה, מחייבת אותנו לעשות שרירים למול האוצר".
מייסד פורום פעולה אזרחית, מיכאל מלכיאור, אמר ש"אין מדובר רק במחלה ההולנדית" וכי "הדבר התרחש גם בבריטניה, שם הכספים שהגיעו מתגליות הנפט בשנות ה- 90 הופנו להורדת מסים ומטרות נוספות ולבסוף ירדו לטמיון. כך קרה גם במדינות אחרות. מדובר בזלזול בכנסת ובציבור שדרשו את הקמת הקרן. שר האוצר לקח אחריות אישית להקמת הקרן והעיכוב פוגע באמון הציבור בכנסת, שהחוקים שמאשרת אינם מקוימים".
כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, מוריס דורפמן: "הוקם צוות להכנת תכנית להקמת הקרן, שעומד לסיים את עבודתו. התחלנו ללמוד את הנושא ואף פנינו בעניין למומחים מהעולם. תוך שבועיים מהיום נגיש את המלצותינו לראש הממשלה".
נציג משרד המשפטים, ספי זינגר, טען ש"אכן יש עיכוב בהקמת הקרן אך אנו עומדים לקראת סיום תכניות הקמתה. בחודשים האחרונים היה עומס עצום על משרדי הממשלה, כיוון שבתקופה קצרה היה צורך לעסוק בו-זמנית בוועדת הריכוזיות, בהקמת הקרן, בהמלצות טרכטנברג ועוד".
הדלק לא יתייקר בתחילת 2012: ועדת הכספים ביטלה את ההעלאה האוטומטית ב- 40 אג' לליטר
ועדת הכספים ביטלה הבוקר ב', את ההעלאה האוטומטית של הבלו על הדלק ועל הביו-דיזל (סולר), שהיתה צפויה ל- 1 בינואר 2012. עפ"י החלטת האוצר מלפני כמעט שנה, הבלו על הבנזין אמור היה לעלות ב- 40 אגורות לליטר ועל הסולר ב- 20 אגורות לליטר. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "זוהי בשורה אמיתית לאזרחי ישראל, יותר מכל טרכטנברג".
מדבריו של מנהל תחום כלכלה ברשות המסים, קובי בוזו, עולה כי אי העלאת הבלו על הביו-דיזל היא גם בשורה לאיכות הסביבה. "לולא הצווים האלה המס על הבנזין היה עולה ב- 40 אגורות לכל ליטר בנזין. לגבי הביו-דיזל (הסולר) המס אמור היה לעלות גם הוא ב- 1.1.2011 ב- 20 אגורות אך יישאר כפי שהוא היום. לגבי הפחם, המס אמור היה לעלות אך יישאר באותו שיעור" אמר.
ח"כ רוחמה אברהם-בלילא (קדימה), קבלה בפני אנשי האוצר, על "חוסר ההלימה בין מחירי הנפט בעולם והשינויים החלים בהם לבין המחיר שמשלמים על הדלק נהגי ישראל". "מדוע לא היתה השפעה של ירידת מחירי חבית נפט על מחיר הדלק הסופי שמשלם הנהג הישראלי?" שאלה.
גפני דרש מאנשי האוצר ורשות המסים לחזור לוועדה עם תשובה מפורטת בעניין. "חייב להיות הגיון וחייבת להיות השפעה של שינויים עולמיים במחירי הנפט על המחיר לצרכן הישראלי. לא יתכן שכשמחיר הנפט עולה, הנהגים מרגישים בכך במהירות אך אין כל שינוי בעת ירידת המחיר העולמי".
זכאי משרד השיכון יקבלו משכנתאות בריבית של עד 3%
הישג לוועדת הכספים – להצעת חוק "שינוי נטל המס ותיקוני חקיקה" (הרפורמה במס), שתעלה היום ב', לקריאה שנייה ושלישית, הוכנסה הטבה משמעותית במיוחד עבור זכאי הלוואות משרד השיכון: החל מה- 1 בינואר 2011 יזכו למשכנתאות בריבית של עד 3%. זאת בניגוד לריבית על הלוואות משרד השיכון עד היום שעמדה על 4.5% - 5%, מה שהוביל לאי מימוש של ההלוואות ע"י הזכאים.
רגע לפני העלאת הרפורמה במס להצבעה במליאה לקראת אישורה הסופי, הצליחה ועדת הכספים, להוסיף הטבה משמעותית בתחום הדיור. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע כבר בשבוע שעבר, שהוא רואה בעיה להציג פתרון למצוקות החברה, במיוחד למעמד הביניים ולשכבות החלשות, ללא כל מענה למצוקת הדיור.
גפני: "אי אפשר אחרי מחאה חברתית, שעיקרה על נשוא הדיור, להביא בשורה ללא מענה למצוקה הקשה בתחום. לא יתכן שיושבים כאן בוועדה ובכנסת בכלל, נציגי ציבור מכל הסיעות ולא יהיה בחוק שיאושר היום ולו פתרון קטן לתחום הדיור".
גפני הוסיף, ש"הממשלה היתה צריכה להבין ממזמן שאם הזכאים אינם מממשים את הלוואות משרד השיכון הרי שקיימת בעיה באטרקטיביות שלהן בגלל הריבית שהיתה גבוהה מזו שניתן היה לקבל בשוק. עתה, יש כאן בשורה משמעותית לציבור רחב שהדיור עבורו היה דבר בלתי ניתן להשגה".
העלות הצפויה לשנה הקרובה עקב הפחתת הריבית למדינה – 150 מיליון ₪.
דו"ח OECD על כלכלת ישראל: המשק הישראלי מושפע היום מן התהליכים הגלובליים המחריפים, המתחים הגיאופוליטיים הגבוהים ומהמחאה החברתית
שר האוצר: "הדו"ח הדו-שנתי של ה-OECD תומך בעיקרי המדיניות שהובילה הממשלה בשנים האחרונות. נמשיך לפעול באחריות לשמירת המסגרות התקציביות."
נגיד בנק ישראל: "אנו שמחים לקבל מידי ה-OECD את הדו"ח, קראנו אותו בעיון וכמובן שנמשיך להעמיק בו, לבחון את הסוגיות החשובות שהוא מעלה ולדון בהמלצות וביישומן האפשרי."
משלחת ארגון ה-OECD הגישה היום לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ ולנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, דו"ח על כלכלת ישראל. מדובר בדו"ח המתפרסם מדי שנתיים במסגרת הערכת ביצועים כלכליים שעורך הארגון על כל אחת מהמדינות החברות בו. יצוין כי בכל דו"ח ניתן דגש על היבטים נבחרים הרלוונטיים להתפתחויות המקומיות ולנושאים העומדים על הפרק. בהתאם לזאת, התמקד הדו"ח הנוכחי על ישראל בסוגיות כמו: הכללים הפיסקליים, דו"ח ששינסקי, דיור, ועדת טרכטנברג, התחום הפיננסי והיבטים סביבתיים.ארגון ה-OECD מציין בדו"ח כי המשק הישראלי יצא מן המשבר הכלכלי של 2008-2009 באופן סביר יחסית, אך הוא מושפע היום מן התהליכים הגלובליים המחריפים, המתחים הגיאופוליטיים הגבוהים ומהמחאה החברתית שהוסיפה ממד חדש לסדר היום החברתי-כלכלי.
להלן התייחסות הארגון והמלצותיו לגבי מספר סוגיות מרכזיות העולות מן הדו"ח:
הכלל הפיסקאלי החדש – הכלל הפיסקאלי החדש לגבי הוצאות מאפשר גידול מבורך על פני זמן בהוצאה האזרחית בהשוואה לקודמו. עם זאת, אין לפתוח מחדש את תקציב 2012, ומעבר לכך, יש להתנגד לחריגה משמעותית בהוצאות העולה על מה שנקבע בכלל.
דו"ח ועדת ששינסקי – הרפורמה במשטר התמלוגים /המיסים על גז טבעי ונפט ראויה לשבח. חלקה של המדינה ברווחי הגז כמעט הוכפל לרמה של 60% למאגר גז בדומה לרמה הממוצעת בקרב מדינות ה- OECDבהן הוא נע בין 61%-65%.
מדיניות תעסוקה – התכנית הניסיונית המבטיחה של שירותי השמה פרטיים, אורות לתעסוקה (תכנית ויסקונסין), הפסיקה לפעול באביב 2010. על הרשויות להחזיר אותה לחיים, תוך הפקת לקחים מהתכנית הניסיונית.
מס הכנסה שלילי – החלת מס הכנסה שלילי בפריסה ארצית הינה צעד מבורך.
שיעור אבטלה – שיעור האבטלה הגיע לנקודה הנמוכה ביותר – 5.5% ברבעון השני של 2011, תוך גידול בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה.
ביצועים כלכליים – הביצועים הכלכליים בישראל ממשיכים להיות טובים יחסית לרוב מדינות ה-OECD. גורם עיקרי שהוביל לביצועים אלו הוא היעדר כשלים במוסדות הפיננסיים המקומיים במהלך המשבר. הארגון צופה צמיחה בשיעור של 4.7% בשנת 2011.
הקטנת החוב – היעד של הממשלה בדבר הקטנת החוב ל-60% מהתוצר עד 2020 על ידי קיצוץ הגרעון ל-1% מהתוצר עד 2014 ושמירתו ברמה זו, הנו יעד שקול.
מיסוי ישיר – יש להימנע מהעלאות משמעותיות נוספות במיסוי הישיר מעל ומעבר לאלה המוצעות על ידי וועדת טרכטנברג. שיעורים גבוהים של מס הכנסה על בעלי השכר הגבוה יכולים להיות בעייתיים מכיוון שהם עלולים לעודד התחמקות ממס ולהפיק הכנסות נוספות מועטות בלבד.
מיסוי עקיף – בניגוד למה שנהוג לחשוב, במספר מובנים, העלאת שיעור המע"מ הינה הדרך בעלת הפוטנציאל הנמוך ביותר לגרימת נזק כלכלי. שיעור המע"מ העומד כיום על 16% הנו שיעור נמוך משמעותית מזה הקיים בהרבה ממדינות ה-OECD. בצעד מבורך, אישרה הממשלה את הצעת ועדת טרכטנברג לא להפחית את המע"מ מ-16% ל-15.5% כפי שתוכנן קודם לכן. יש לשקול העלאה של המע"מ כאמצעי להשגת יעדים פיסקאליים.
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, אמר: "הדו"ח שמוגש לנו היום חשוב ביותר. הוא מאשר את צעדי המדיניות שהובילה הממשלה בשנים האחרונות, ומחזק את הצורך בשמירה על המסגרות הפיסקליות, ובמיוחד על תקרת התקציב. כך נמשיך לנהוג בשנים הבאות. אנו שמחים לראות את התמיכה הבלתי מסויגת של הארגון במסקנות ועדת ששינסקי, כמו גם בצעדים חברתיים חשובים דוגמת הרחבת הפריסה והגדלת מענקי מס ההכנסה השלילי".
נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, אמר "אני מודה לארגון ה-OECD, למזכ"ל אנחל גוריה ולכותבי הדו"ח, על המסמך המקצועי והרלוונטי שהם הציגו לנו. למעשה, זהו הדו"ח הראשון שה-OECD מגיש למדינת ישראל כחברה מלאה בארגון. הגשת הדו"ח היום מביאה לידי ביטוי את אחד הנכסים החשובים בהיותנו חברים ב-OECD – הזכות להיות נתונים לבחינה שוטפת, רצינית ומעמיקה של הכלכלנים המנוסים והמקצועיים של ארגון זה. אנו שמחים לקבל מידי ה-OECD את הדו"ח, קראנו אותו בעיון וכמובן שנמשיך להעמיק בו, לבחון את הסוגיות החשובות שהוא מעלה ולדון בהמלצות וביישומן האפשרי."
הדיון בביה"ד הארצי לעבודה בעניין עובדי הקבלן יתקיים ביום חמישי
מדובר בדיון סגור בלשכת נשיאת ביה"ד, נילי ארד, בהשתתפות נציגי הצדדים: ההסתדרות, האוצר, המעסיקים והמרכז לשלטון מקומי
ההחלטה של ארד ניתנה בעקבות בקשת ההסתדרות לחדש את השביתה במשק לאחר שהמו"מ המתנהל מזה כחודש בין ההסתדרות, משרד האוצר, המעסיקים והמרכז לשלטון מקומי לא משיג תוצאות
נשיאת ביה"ד הארצי לעבודה, נילי ארד, החליטה היום לקיים דיון בעניין עובדי הקבלן במשק ביום חמישי בשעה 11:00. מדובר בדיון סגור בלשכתה של הנשיאה (דיון תזכורת) בהשתתפות נציגי הצדדים: ההסתדרות, המעסיקים, משרד האוצר והמרכז לשלטון מקומי. עד יום חמישי הורתה ארד להמשיך ולקיים מו"מ.
החלטת נשיאת ביה"ד ניתנה היום בעקבות הדיווח שהגישה אתמול ההסתדרות לביה"ד לפיו לא חלה התקדמות משמעותית בשיחות בעניין עובדי הקבלן הנמשכות מזה חודש. בעקבות זאת ביקשה אתמול ההסתדרות מביה"ד להתיר את חידוש השביתה הכללית במשק.
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר אתמול כי "אמרנו כבר בתחילת המאבק כי אנחנו רוצים לשנות את תפיסת העולם לפיה ישנם שני סוגים של עובדים. ביקשנו לצמצם את התופעה באמצעות העסקה ישירה. אולם כנראה שמדובר בהשקפות עולם שונות. האוצר רוצה להמשיך בהפרטת העבודה ונראה כרגע שרק שביתה תוכל להגמיש את עמדת האוצר".
לפני כחודש יצאה ההסתדרות לשביתה כללית למען עובדי הקבלן. ההסתדרות דרשה לצמצם את מספר עובדי הקבלן באמצעות העסקה ישירה. מספר ימים לפני השביתה פנתה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לביה"ד הארצי לעבודה בבקשה לצו מניעה. נשיאת ביה"ד לעבודה, נילי ארד, התירה להסתדרות לקיים שביתה כללית למשך 4 שעות.
במקביל הורתה הנשיאה להסתדרות, לראשי לשכת התיאום, למשרד האוצר ולמרכז לשלטון מקומי לנהל מו"מ אינטנסיבי בנושא ולדווח לביה"ד על תוצאותיו תוך מספר ימים. הצדדים החליטו לדחות את הדיווח מספר פעמים כך שבפועל נוהל מו"מ במשך חודש שלם. את המו"מ ניהלו, מטעם ההסתדרות, יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי, אבי ניסנקורן.
בהסתדרות אומרים כי מספר המחלוקות גדול מאוד ובחלק מהנושאים אף חלה נסיגה בעמדת האוצר והמעסיקים.
יחד עם זאת יש לציין כי הושגה הסכמה של הצדדים בעניין הגברת אכיפת חוקי העבודה. ההסכמה הושגה עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ובשבוע שעבר אישרה הועדה את החוק להגברת האכיפה לקריאה שניה ושלישית והוא אמור לעבור בקרוב במליאת הכנסת. בהסתדרות אף מדגישים כי ישנה הבנה עם משרד האוצר על הגדלת מספר הפקחים, דבר שאינו קיים בחוק שאושר, אולם ישנה מחלוקת על היקף ההגדלה.
ההסתדרות מבקשת מבית הדין לעבודה לחדש את השביתה הכללית למען עובדי הקבלן
זאת לאחר שהמו"מ המתנהל מזה כחודש בין ההסתדרות, משרד האוצר, המעסיקים והמרכז לשלטון מקומי לא משיג תוצאות
עיני: "נראה שרק שביתה תוכל להגמיש את עמדת משרד האוצר"
ההסתדרות תגיש היום דיווח לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים בעניין המו"מ המתנהל מזה כחודש על עובדי הקבלן במשק עם משרד האוצר, לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (המעסיקים בסקטור הפרטי) והמרכז לשלטון מקומי. ההסתדרות תדווח לביה"ד כי לא חלה התקדמות משמעותית בשיחות. בעקבות זאת תבקש ההסתדרות מביה"ד להתיר את חידוש השביתה הכללית במשק. בהסתדרות מבקשים לקיים דיון בביה"ד בנושא חידוש השביתה כבר ביום רביעי הקרוב.
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר כי "אמרנו כבר בתחילת המאבק כי אנחנו רוצים לשנות את תפיסת העולם לפיה ישנם שני סוגים של עובדים. ביקשנו לצמצם את התופעה באמצעות העסקה ישירה. אולם כנראה שמדובר בהשקפות עולם שונות. האוצר רוצה להמשיך בהפרטת העבודה ונראה כרגע שרק שביתה תוכל להגמיש את עמדת האוצר".
לפני כחודש יצאה ההסתדרות לשביתה כללית למען עובדי הקבלן. ההסתדרות דרשה לצמצם את מספר עובדי הקבלן באמצעות העסקה ישירה. מספר ימים לפני השביתה פנתה לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לביה"ד הארצי לעבודה בבקשה לצו מניעה. נשיאת ביה"ד לעבודה, נילי ארד, התירה להסתדרות לקיים שביתה כללית למשך 4 שעות.
במקביל הורתה הנשיאה להסתדרות, לראשי לשכת התיאום, למשרד האוצר ולמרכז לשלטון מקומי לנהל מו"מ אינטנסיבי בנושא ולדווח לביה"ד על תוצאותיו תוך מספר ימים. הצדדים החליטו לדחות את הדיווח מספר פעמים כך שבפועל נוהל מו"מ במשך חודש שלם. את המו"מ ניהלו, מטעם ההסתדרות, יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי, אבי ניסנקורן.
בהסתדרות אומרים כי מספר המחלוקות גדול מאוד ובחלק מהנושאים אף חלה נסיגה בעמדת האוצר והמעסיקים.
יחד עם זאת יש לציין כי הושגה הסכמה של הצדדים בעניין הגברת אכיפת חוקי העבודה. ההסכמה הושגה עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת ובשבוע שעבר אישרה הועדה את החוק להגברת האכיפה לקריאה שניה ושלישית והוא אמור לעבור בקרוב במליאת הכנסת. בהסתדרות אף מדגישים כי ישנה הבנה עם משרד האוצר על הגדלת מספר הפקחים, דבר שאינו קיים בחוק שאושר, אולם ישנה מחלוקת על היקף ההגדלה.
יום ראשון, 11 בדצמבר 2011
ריבית בנק ישראל לחודש דצמבר 2011 תרד ב-0.25% לרמה של 2.75%
תנאי הרקע
נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה באוקטובר ב-0.1%, בהתאם לתחזיות, ובתוך התוואי העונתי המתיישב עם עמידה ביעד האינפלציה. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים המשיכה להתבסס בתוך טווח יעד המחירים, ושיעורה 2.7%.
תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה הנמדדות משוק ההון שמרו החודש על יציבות ביחס לחודש הקודם – סביב 1.7%. עם זאת, לאחר פרסום מדד אוקטובר עלו הציפיות מעט, ל-1.9%. הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו יציבות – סביב 2.3%. תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הקרובים עומדות בממוצע על 2.3%, לעומת 2.2% בחודש הקודם. הציפיות לריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור נותרו ברמה של 2.7%, ואילו ממוצע תחזיות החזאים לריבית בעוד שנה המשיך לרדת, והוא עומד על 2.75% (לעומת 3% לפני כחודש). רוב החזאים צופים כי בנק ישראל יפחית את הריבית לדצמבר ב-0.25%, ובממוצע הם צופים הפחתת ריבית של 0.38% בשלושת החודשים הקרובים.
הפעילות הריאלית: הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה שברביע השלישי ובאוקטובר נמשכה ההאטה בקצב הגידול של הפעילות והביקושים. יחד עם זאת נתונים אלה מתיישבים לעת עתה עם תחזית בנק ישראל לצמיחה של 4.7% ב-2011. לפי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השלישי (במונחים שנתיים): התמ"ג צמח ב-3.4%, בדומה לשיעור צמיחתו ברביע הקודם; התוצר העסקי צמח ב-5.3%, לעומת 2.7% ברביע הקודם; הצריכה הפרטית צמחה ב-0.9%, לעומת 1.3% ברביע הקודם; ההשקעות בענפי המשק צמחו ב-17.8%, לעומת 9.3% ברביע הקודם; היצוא ירד ב-16.9%, לעומת צמיחה של 1.5% ברביע הקודם. המדד המשולב לחודש אוקטובר עלה בשיעור מתון של 0.1%. על פי סקר החברות של בנק ישראל וסקר המגמות החדש של הלמ"ס נמשכה באוקטובר ההאטה, ואף החריפה. לעומת זאת עלה באוקטובר מדד מנהלי הרכש של "בנק הפועלים", והוא עומד על 50.7, לראשונה מזה 3 חודשים מעל קו ה-50 נקודות. תקבולי המסים בחודש אוקטובר היו נמוכים ב-8% מהתוואי העונתי החזוי – המשך להאטה שהחלה באפריל.
שוק העבודה: ההתפתחויות בשוק העבודה מצביעות על רמת תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה. שיעור האבטלה לפי נתוני המגמה ירד באוגוסט ב-0.1% והגיע ל-5.6%. בחודשים יוני עד אוגוסט עלה מספר משרות השכיר של ישראלים, במונחים שנתיים, ב-3.1% לעומת התקופה המקבילה ב-2010. השכר הנומינלי והריאלי עלו בחודשים יוני עד אוגוסט לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-0.3% ו-0.15% בהתאמה. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש אוקטובר גבוהים נומינלית ב-8% (אומדן ראשוני) מאשר באוקטובר אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה).
הערכות חטיבת המחקר: על פי התחזית האחרונה של חטיבת המחקר (שנערכה בסוף ספטמבר), שיעור האינפלציה בארבעת הרביעים שיסתיימו ברביע השלישי של 2012 יהיה 2.3%, והריבית הממוצעת בשנת 2012 צפויה לעמוד על 3%. צמיחת התוצר לשנים 2011 ו-2012 צפויה להסתכם ב-4.7% וב-3.2%, בהתאמה. הערכה זו מתבססת, בין היתר, על עדכון כלפי מטה של תחזיות קרן המטבע הבין-לאומית לגבי הצמיחה והסחר העולמיים. בחודש שעבר בחנו בחטיבת המחקר את ההשפעה האפשרית על המשק הישראלי של תרחיש שבו הצמיחה העולמית נמוכה בנקודת אחוז מאשר בתרחיש הבסיסי. אם יתממש תרחיש זה, הצמיחה בישראל צפויה להיות נמוכה בכחצי נקודת אחוז ב-2012 מאשר בתחזית הבסיסית, האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים שיסתיימו ברביע השלישי של 2012 והריבית הממוצעת ב-2012 צפויות להיות נמוכות ב-0.8 נקודות אחוז ונקודת אחוז אחת, בהתאמה.
נתוני תקציב הממשלה: ההכנסות המקומיות של הממשלה מתחילת השנה עד אוקטובר היו נמוכות ב-2.7% מהתוואי המתאים לתחזית ההכנסות בתקציב, בעיקר בגלל האטה בתקבולי המסים העקיפים, שהחלה בחודש אפריל. הגירעון הכולל של הממשלה (ללא אשראי נטו) הסתכם בתקופה זו ב-14 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 16.3 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. על פי ההתפתחויות בפעילות הממשלה עד כה נראה כי ההכנסות ממסים יהיו נמוכות בכ-2% מהחזוי בתקציב, והגירעון התקציבי בשנת 2011 יהיה גבוה בכ-0.5% תוצר מתקרת הגירעון הקבועה בחוק – 3% תוצר.
שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/10/11, ועד 25/11/11 פוחת השקל מול הדולר בכ-3.8% – בדומה להתחזקותו של הדולר בעולם. מול האירו נותר השקל כמעט ללא שינוי (ייסוף של כ-0.1%). במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי פוחת השקל בכ-2%. שיעור ההשתתפות של הפעילים הזרים במסחר במט"ח עמד בנובמבר על 30%, לעומת ממוצע של 35% בשנת 2011.
שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/10/11, ועד 25/11/11 ירד מדד ת"א 25 ב-8.3%, יותר מאשר מדדי המניות במשקים מפותחים שאינם קשורים למשבר החוב. שוק האג"ח הממשלתיות השקליות הגיב בירידת תשואות במרבית הטווחים, עד 10 נ"ב, ואילו העקום הממשלתי הצמוד ירד ירידה חדה בטווחים הקצרים ועלה בטווחים שמעל 4 שנים עד 15 נ"ב. המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב עלה לכ-270 נ"ב, לעומת כ-250 נ"ב בחודש הקודם. תשואות המק"ם עלו מעט בטווחים שעד 8 חודשים וירדו בטווחים הארוכים יותר בשיעורים קלים, והתשואה לשנה ירדה במהלך תקופה זו מ-2.8% ל-2.7%; זאת על רקע יציאה מנכסי סיכון וציפייה להמשך הורדות ריבית על ידי בנק ישראל ולמרות המשך יציאת הזרים מהמק"ם. הפדיונות בקרנות הקונצרניות נמשכו גם החודש, אמנם בקצב איטי ביחס לחודש הקודם. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווח ה-CDS ל-5 שנים, עלתה החודש לכ-215 נ"ב, לעומת כ-160 נ"ב בחודש הקודם. מדדי התל-בונד 20 ו-40 ירדו ב-1.4% וב-2.1%, בהתאמה.
כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-2%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-14.1%.
ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש ספטמבר גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-1.7%, לרמה של 781 מיליארדי ש"ח. יתרת האשראי למשקי הבית נותרה ברמה של 359 מיליארדי ש"ח בספטמבר, תוך עלייה של 0.8% ביתרת האשראי לדיור וירידה של 1.8% באשראי שלא לדיור. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר ב-11.3%, לרמה של 257 מיליארדי ש"ח, לאחר שב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט היא עלתה ב-10.9%. היקף האשראי לדיור שניתן ב-12 החודשים אשר הסתיימו באוקטובר נמוך ב2.2% מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר – המשך לירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה עמד באוקטובר על 26.6%, לאחר שבאוגוסט הוא כבר עמד על 26.1%. שיעורים אלה נמוכים משמעותית מרמות השיא שאפיינו את הרביע הראשון של 2009 – כ-75% בממוצע. שיעורי הריבית על המשכנתאות עלו באוקטובר באפיק הצמוד הן בריבית משתנה והן בריבית קבועה, וירדו באפיק הבלתי צמוד למדד בריבית משתנה.
שוק הדיור: נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים עמדו בחודש אוגוסט על 43,672 ו-33,605, בהתאמה, בדומה לחודש הקודם. מספר הדירות שנותרו למכירה המשיך לעלות, ובחודשים אוגוסט עד אוקטובר הוא היה, בממוצע, גבוה ב-8.3% מאשר בשלושת קודמיהם (נתונים מקוריים). סקר המגמות של הלמ"ס מצביע על ירידה בהיקף הפעילות ובהזמנות החדשות בענף.
מחירי הדיור (שכר הדירה) הנכללים במדד ירדו בחודש אוקטובר ב-0.3%, אך ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר הם עלו ב-6.3%, לעומת 5.5% באלו שהסתיימו בספטמבר והם צפויים, על פי תחזית חטיבת המחקר, להמשיך ולעלות בקצב דומה גם בשנים עשר החודשים הבאים. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו בחודשים אוגוסט–ספטמבר (לראשונה מאז דצמבר 2008) ב-0.2%, לאחר עלייה של 0.6% ביולי–אוגוסט. כן התמתן הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות: ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר הוא עמד על 10.5%, לעומת 12.1% ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט, וזאת לאחר רמות של כ-20% בשנת 2010.
ההתמתנות במחירי הדירות באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. השפעתם של צעדים אלה צפויה להוסיף ולבוא לידי ביטוי בהמשך.
המשק העולמי: משבר החוב באירופה מעמיק ומתפשט למדינות נוספות, ומתגברים החששות לפגיעה קשה במשק העולמי. צעדי הצנע שהוכרזו בכמה ממדינות אירופה לא מצליחים, לפי שעה, להרגיע את השווקים. התשואות על אג"ח ממשלתיות של איטליה, ספרד ומדינות בולטות נוספות בגוש האירו הגיעו לרמות גבוהות, שככל הנראה אינן בנות קיימא. המגזר הבנקאי בכל העולם ובעיקר באירופה נתון ללחץ בעקבות חשיפתו לאג"ח של המדינות שבקשיים, ובמידה ויתרחש משבר הוא עלול לפעול לגלישתו אל מדינות אחרות, מעבר להשפעות המקרו-כלכליות הכרוכות בהצטמצמות היקפי הסחר העולמיים. בחודש האחרון הוסיפו חברות הדירוג להוריד את הדירוג של כמה מדינות באירופה ולהזהיר לגבי תחזית הדירוג של מדינות אחרות ושל בנקים ברחבי העולם. נתוני המקרו שהתפרסמו החודש בארה"ב היו טובים יחסית, והפתיעו בדרך כלל לטובה ביחס לתחזיות המוקדמות, אך חשוב לציין כי עדיין מדובר בנתונים חלשים יחסית. הנתונים שהתפרסמו באירופה היו חלשים יותר, וחזאים ובתי השקעות רבים צופים שאירופה תתדרדר למיתון; זה עלול להחריף בשל צעדי צנע שהוכרזו בכמה מדינות. האינפלציה בעולם מתחילה להתמתן, ומחירי הסחורות, שירדו ירידה תלולה, צפויים להוסיף ולהוריד אותה. לעומת זאת עלו השנה מחירי הנפט בשיעור שאינו תואם את המצב הכלכלי ואת הירידה של מחירי המתכות התעשייתיות, והם מכבידים על המשק העולמי הממותן. על רקע אלה הורדה החודש במפתיע הריבית באירופה, והשווקים מתמחרים הורדות ריבית במשקים נוספים.
הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להוריד את הריבית לחודש דצמבר לרמה של 2.75%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.
משבר החוב באירופה מעמיק ומתפשט למדינות נוספות ומתגברים החששות לפגיעה קשה בכלכלה העולמית. התשואות על אג"ח ממשלתיות של איטליה, ספרד ומדינות בולטות נוספות בגוש האירו הגיעו לרמות גבוהות, שככל הנראה אינן בנות קיימא. על רקע זה ועל רקע הנתונים הכלכליים החלשים שהתפרסמו באירופה, גדל הסיכון לגלישה למיתון באירופה והאטה משמעותית בכלכלה העולמית. התפתחויות שליליות אלה כבר משפיעות על המשק הישראלי והשפעתם צפויה להתגבר.
הנתונים שהתווספו החודש תומכים בהערכה שברביע השלישי ובאוקטובר נמשכה ההאטה בקצב הגידול בפעילות. עיקר ההאטה בקצב ההתרחבות בכלכלה המקומית באה כתוצאה מהתמתנות הביקושים העולמיים והשפעתם על הייצוא ובמידה מסוימת גם מהתמתנות בביקושים המקומיים.
תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים כפי שנמדדות משוק ההון, אלו של החזאים ואלו של בנק ישראל נמצאות קרוב למרכז יעד האינפלציה. האינפלציה בפועל ב-12 החודשים האחרונים נמצאת בתוך היעד זה החודש השני ברציפות וצפויה להישאר כך בשנה הקרובה.
המשך המגמות השליליות באירופה הוביל להפחתת הריבית באירופה ובמשקים נוספים ולכך שהשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה הקרובה באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כזכור, לפי הודעת ה-Fed, הריבית בארה"ב צפויה להישאר ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013;ה-Fed וה-ECB המשיכו את הפעולות להרחבה מוניטרית.
מחירי הדירות ב-12 החודשים המסתיימים בספטמבר עלו ב-10.5% לעומת כ-12.1% בחודש שקדם. בחודשים אוגוסט-ספטמבר נרשמה לראשונה מאז דצמבר 2008 ירידה במחירי הדירות. המשך הגידול במספר התחלות הבניה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. חשוב לציין כי המגבלה שהציב בנק ישראל על חלקן של ההלוואות לדיור בריבית משתנה מקטינה את ההשפעה שיש להפחתת ריבית בנק ישראל על שיעור הריבית הממוצע למשכנתאות.
הפחתת הריבית יחד עם החלשות שער החליפין האפקטיבי של השקל בתקופה האחרונה צפויים לסייע למשק הישראלי להתמודד עם הקשיים העומדים בפניו.
הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2012 צפוי להיות נמוך במקצת מהגירעון ב-2011
הביצוע הצפוי של תקציב המדינה בשנת 2012 ובטווח הבינוני, מול יעדי התקציב
הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2012 צפוי להיות נמוך במקצת מהגירעון ב-2011, אך גבוה ביותר מנקודת אחוז תוצר מתקרת הגירעון שנקבעה בעת אישורו. הפער מהתקרה נובע ברובו המכריע משינויים בתחזית המקרו-כלכלית מאז אישור התקציב בסוף 2010 הצפויים להקטין את ההכנסות ממסים בהשוואה לתחזית המקורית, ולא משינויים בשיעורי המס או במסגרת ההוצאות של הממשלה.
מכיוון שהגירעון הגבוה מהיעד נובע משינויים בסביבה המקרו-כלכלית, ובהינתן ההתמתנות הצפויה בפעילות, נראה כי אין הכרח בשלב זה שהממשלה תנקוט בצעדי מדיניות כדי להקטין את הגירעון כבר ב-2012.
למרות ביטול הפחתות שיעורי המס תידרש הממשלה בשנים 2013 ואילך להעלאות נוספות של שיעורי המס, להפחתה של ההוצאות אל מתחת לתקרה, או לשילוב של שניהם כדי לא לחרוג מתקרת הגירעון ולהפחית משמעותית את יחס החוב לתוצר, אלא אם הפעילות במשק תגדל בקצב מהיר במיוחד.
עלות יישום החלטות הממשלה על תוכניות ספציפיות בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, התשתיות והביטחון גבוהה משמעותית מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק ל-2013 ואילך. סגירת פער זה מחייבת בחינה מחדש של סדרי העדיפויות והקצאה בהתאם של התקציב. קיום הפער גם יקשה על ריסון קצב גידול ההוצאות לשיעור נמוך מזה של התקרה כדי לסייע בהפחתת הגירעון.
אימוץ תוכניות ההוצאה עליהן המליצה הועדה לשינוי כלכלי-חברתי לשנים 2013 ואילך יחייב את הממשלה להחלטות משמעותיות נוספות בנוגע לסדרי העדיפויות בתקציב כדי לא לחרוג מתקרת ההוצאות.
ניתוח שנערך בחטיבת המחקר של בנק ישראל מעלה כי הגירעון הצפוי בתקציב הממשלה בשנת 2012 גבוה ביותר מנקודת אחוז מתקרת הגירעון הקבועה בחוק. מהניתוח עולה כי הרוב המכריע של הסטיה הצפויה מוסבר על ידי שינויים בסביבה המקרו-כלכלית מאז אישור התקציב – צמיחה נמוכה מהחזוי, ירידות שערים בשוק ההון והיקף עסקאות נמוך מהחזוי בשוק הנדל"ן - ואינו נובע מפריצה של תקרת ההוצאות בתקציב או מהפחתות בשיעורי המס. משום כך, מעריכים בבנק ישראל כי אין הכרח שהמשלה תנקוט בצעדים מיידיים להקטנת הגירעון ב-2012. עם זאת בבנק מצביעים על הצורך להערך לצמצום הגירעון במידה ויופיעו סימנים להתערערות האמון במחויבות המדיניות הפיסקלית להקטנת הגירעון והחוב.
בחטיבת המחקר בחנו גם את התוואי הצפוי של מצרפי התקציב אחרי 2012. הניתוח מלמד כי לביטול מתווה הפחתת שיעורי המס – שהיה קבוע בחקיקה ובוטל על ידי הכנסת השבוע – תרומה חשובה להקטנת הגירעון והחוב בהמשך העשור. עם זאת, גם לאחר ביטול הפחתות המסים ניצבת הממשלה בפני הצורך להחליט על צעדים נוספים להגדלת הכנסותיה בהיקף של יותר משני אחוזי תוצר כדי להביא את הגירעון ליעדים הקבועים בחוק, אם תחליט להגדיל את הוצאותיה בהתאם לכלל הקבוע בחוק. בנוסף נבחנה גם העלות הצפויה של תוכניות רב-שנתיות שונות שאימצה הממשלה בתחומי החינוך (היסודי, התיכוני והגבוה), הבריאות, התשתיות, הרווחה והביטחון (כולל מעבר מחנות צה"ל לנגב). נמצא כי תוספת העלות בגין תוכניות אלה גבוהה בהרבה מהגידול הצפוי של תקרת ההוצאות, על פי הנוסחא הקבועה בחוק. כתוצאה מכך תידרש הממשלה לקבוע סדר עדיפויות ולהקצות בהתאם מחדש את תוכניות ההוצאה, כדי לשמור על רמת הוצאות התואמת את התקרה. אימוץ תוכניות ההוצאה עליהן המליצה הועדה לשינוי כלכלי-חברתי אחרי 2012 ידרוש מאמץ נוסף בקביעת סדרי העדיפויות.
השקל נחלש מול הדולר בשיעור של כ- 5.2% בחודש נובמבר 2011
שוק מטבע החוץ בחודש נובמבר 2011
התפתחות שער החליפין – היחלשות של השקל מול הדולר במקביל להתחזקות הדולר בעולם
במהלך חודש נובמבר נחלש השקל מול הדולר בשיעור של כ- 5.2%, מול האירו השקל נותר כמעט ללא שינוי, ומול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, נחלש השקל בכ-2.1%.
במקביל, התחזק הדולר בחודש נובמבר בכ-5.2% מול האירו, בכ-2.7% מול הפאונד הבריטי, ומול הפרנק השוויצרי התחזק הדולר בכ- 6%.
סטיית התקן של השינוי בשער החליפין - המייצגת את התנודתיות בפועל בשער החליפין - המשיכה לרדת בחודש נובמבר ועמדה על 6.57%, בהשוואה ל- 9.4% בחודש אוקטובר, כ-9.7% בספטמבר ו- 11.2% באוגוסט.
מנגד, ובניגוד למגמת הירידה בשלושת החודשים האחרונים, רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה במסחר באופציות על שקל/דולר "מעבר לדלפק" - המייצגת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין, עלתה בחודש נובמבר לרמה של כ- 12%, בהשוואה ל- 11.3% בחודש אוקטובר, וכ-12.4% בספטמבר . צלשם השוואה, סטיות התקן הגלומות באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים ומפותחים נותרו בחודש נובמבר ברמה ממוצעת של כ- 17% ו- 13.8% בהתאמה, בדומה לחודש אוקטובר.
נפח המסחר בשוק המט"ח – ירידה בנפח המסחר היומי הממוצע הכולל, במקביל לירידה בחלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר. נפח המסחר הכולל במטבע חוץ בחודש נובמבר הסתכם בכ-129 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-118 בחודש אוקטובר וכ- 132.5 בספטמבר. נפח המסחר היומי הממוצע המשיך לרדת בחודש נובמבר ועמד על כ- 5.9 מיליארד דולר, בהשוואה לכ- 6.6 בחודש אוקטובר וכ- 7 ספטמבר.
נפח המסחר בעסקות המרה (עסקות ספוט ועסקות פורוורד) הסתכם בחודש נובמבר ב- 41.3 מיליארד דולר בהשוואה לכ-35.6 מיליארד דולר באוקטובר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות המרה המשיך לרדת בנובמבר ועמד על כ- 1.9 מיליארד דולר, בהשוואה לכ-2 מיליארד באוקטובר ו-2.4 מיליארד בספטמבר.
נפח המסחר באופציות למט"ח "מעבר לדלפק" (אופציות שלא נסחרות בבורסה לני"ע) הסתכם בחודש נובמבר ב- 10.5 מיליארד דולר, בהשוואה ל- 8.6 מיליארד דולר באוקטובר. הממוצע היומי של נפח המסחר באופציות כמעט ולא השתנה בהשוואה לחודש אוקטובר ועמד על 477 מיליון דולר.
נפח המסחר בעסקות החלף הסתכם בחודש נובמבר בכ-77 מיליארד דולר, בהשוואה ל-73.8 מיליארד באוקטובר. הממוצע היומי של נפח המסחר בעסקאות החלף ירד בכ- 14% לרמה של כ- 3.5 מיליארד דולר.
חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר הכולל (עסקות המרה, עסקות באופציות ועסקות החלף) ירד בחודש נובמבר, ועמד על 40.36% בהשוואה ל-43.37% באוקטובר, וכ- 41% בספטמבר.
לוחות ותרשימים
יום שבת, 10 בדצמבר 2011
הממשלה וחברת החשמל מרחיבים את הפס: גלישת אינטרנט המהירה פי 10 ויותר מהיום
הממשלה וחברת החשמל יוצאים בהליך לבחירת משקיע
למיזם הסיבים האופטיים
■· הליך הבחירה ייארך כ- 6 חודשים
■· על פי התכנון בתוך 7 שנים תגיע הפריסה לכיסוי של 65% משטחי המדינה
■· המיזם יאפשר גלישת אינטרנט המהירה פי 10 ויותר מזו הקיימת כיום, ושימושים מגוונים בחזית הטכנולוגיה העולמית
ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר: "מדינת ישראל הידועה בתחום הסטארט אפ והחדשנות עומדת להפוך בתוך שנים ספורות לאחת המדינות המובילות בעולם בהיקף פריסת הסיבים האופטיים לבתי התושבים. מחקרים רבים הצביעו על הקשר הישיר בין צמיחה כלכלית לבין הרחבת שירותי התקשורת ובראשם האינטרנט, על כן הפרויקט שאנו משיקים היום יאפשר לממש את פוטנציאל הצמיחה, בכל מקום בארץ, תוך הגברת התחרות בתחום התקשורת ושיפור משמעותי בשירות לצרכן".
משה כחלון, שר התקשורת: "ענף התקשורת זקוק לשחקן חדש בתחום התשתית שיתחרה מול חברות התשתית הקיימות. מיזם "המוביל הדיגיטלי" יזניק את ישראל לקדמת הבמה הטכנולוגית ומי שייהנה מהפירות יהיה ציבור הצרכנים בישראל שישלם פחות ויקבל הרבה יותר. לא עוד מאות שקלים על שירותי אינטרנט וטלוויזיה".
ד"ר עוזי לנדאו , שר התשתיות : "מדובר ביום חג זהו צעד משמעותי וממשי לקראת מהפכה אמתית בשוק התקשורת, אשר הראשונים שירוויחו ממנו הם אזרחי ישראל ובעיקר תושבי הפריפריה. אני שמח לראות את המיזם הזה ממריא ושמח שחברת חשמל, שהיא למעשה חברת תשתיות עליהן כבר משלם הציבור, משמשת הבסיס לפרויקט, דבר שיאפשר הקמה מהירה ביותר בצורה יעילה ומקצועית. מדובר בחברה שהיא אחת מזרועות הביצוע החשובות של הממשלה, בד בבד עם הצורך לבצע רפורמות בשורותיה, יש לראות כיצד מייעדים אותה לפרויקטים מרכזיים, ופותחים לה את האפשרות לעבוד גם מחוץ לגבולות ישראל".
יפתח רון-טל, יו"ר חברת החשמל: "מדובר במהפכה בשוק התקשורת במדינת ישראל. באמצעות תשתית תקשורת של סיבים אופטיים עד הבית (FTTH), חברת התקשורת החדשה תוכל לאפשר, לכלל אזרחי מדינת ישראל, פריפריה ומרכז, גישה ליישומי טכנולוגיה מתקדמים ולשים את מדינת ישראל בשורה אחת עם המדינות המפותחות".
משרד האוצר, המשרד לתשתיות לאומיות, משרד התקשורת וחברת החשמל הכריזו היום (9/10/2011), על יציאה להליך לבחירת משקיע למיזם התקשורת. בשיתוף עם המשקיע, תוקם חברת תשתיות תקשורת שלישית בישראל, אשר תהיה בשליטת המשקיע.
החברה תוקם כחברה פרטית, שבעלי המניות בה יהיו משקיע פרטי שיחזיק בשיעור של 51% מהון המניות וחברת החשמל שתחזיק ב- 49% מהון המניות.
חברת התקשורת תקים במהלך השנים הקרובות תשתית מתקדמת של רשת גישה אופטית עד הבית (FTTH) בפריסה ארצית. בתוך 7 שנים צפויה החברה להגיע לכיסוי של 65%, ובתוך 20 שנה תרושת כל המדינה. תשתית הסיבים האופטיים תוצע לשימוש כלל המפעילים, ללא תלות בתשתיות אחרות, ותהווה תחרות איכותית לחברות התקשורת הקיימות כיום במדינת ישראל.
לחברת התקשורת פוטנציאל להציע לציבור במדינת ישראל תשתית, אשר תאפשר גלישת אינטרנט, המהירה פי 10 מזו הקיימת כיום, ומהווה בסיס להגדלת מהירות זו, כמעט ללא להגבלה, בעתיד. עד היום נפרשו 2,700 ק"מ סיבים אופטיים, ועל מנת לרשת את כל המדינה יש לפרוש עוד כ-25,000 ק"מ של סיבים אופטיים. מוערך שכ- 70% מהפריסה תהיה עילית, לצד כבלי החשמל וכ-30% מהפריסה תהיה תת קרקעית.
תשתית הסיבים האופטיים תשים את מדינת ישראל ותושביה בחזית הטכנולוגיה, בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות ותתרום להתפתחות החברה והכלכלה במדינה. כמו כן, תסייע בצמצום פערים וקירוב הפריפריה למרכז, באמצעות מהפכה טכנולוגית של תקשורת בפס אולטרה-רחב בפריסת ארצית.
בחירת המשקיע תתבצע בתוך 6 חודשים
בהתאם להחלטות הממשלה, הוקמה ועדת בחירה שתנהל הליך בחירה פומבי, תחרותי, שוויוני ושקוף לבחירת המשקיע, שיהיה בעל השליטה בחברת התקשורת החדשה.
חברי ועדת הבחירה, בראשות מר צבי חרפק, סמנכ"ל לוגיסטיקה, הם: מאיר שמרה המשנה למנהל רשות החברות הממשלתיות, ערן פולק המשנה לממונה על התקציבים במשרד האוצר ויוסי שנק מנהל אגף מערכות מידע ותקשוב בחברת החשמל.
חברת שלדור ובנק ההשקעות "רוטשילד" מלווים את ועדת הבחירה בהליך בחירת המשקיע בחברת התקשורת.
במהלך החודשים האחרונים פעלה ועדת הבחירה לגיבוש תנאי הליך ונוהל הבחירה. לרבות תנאי הסכם המייסדים המיועד להיחתם בין המשקיע שייבחר לבין חברת החשמל, הסכם זכות השימוש והשירותים, המיועד להיחתם בין חברת התקשורת החדשה ובין חברת החשמל, ושאר מסמכי הליך הבחירה. כמו כן, פעלה הוועדה, בשיתוף עם משרד התקשורת לגיבוש טיוטת רישיון התקשורת שיוענק לחברת התקשורת לאחר הקמתה. במסגרת זו נקבעו תנאי פריסת התשתיות שישמשו את חברת התקשורת למתן שירותיה.
שלבי הליך הבחירה:
בשלב הראשון המשקיע הפוטנציאלי יתבקש להגיש הצעה מקדמית שתכלול נתונים ומידע אודותיו. לאחר מכן, בשלב הגשת ההצעה הבסיסית, יתבקש המשקיע הפוטנציאלי להגיש את המסמכים המחייבים המפורטים במסמכי ההליך ולהופיע בפני ועדת הבחירה להצגת נתונים אלה והצגת חברתו. מטרת שלב זה הינה לבחון את תוכנית הפעולה, התוכנית העסקית, הארגון של המציע הפוטנציאלי, ואת כשירותו ועמידתו בתנאי הסף שנקבעו להמשך ההשתתפות בהליך.
הרשמה להשתתפות בהליך הבחירה תיעשה באמצעות מסמכי הרישום והמידע הבסיסי בנוגע להליך שיופיעו באתר אינטרנט ייעודי של הליך הבחירה (דרך אתר הבית של חברת החשמל: www.iec.co.il, או דרך אתר רשות החברות הממשלתיות בכתובת: www.gca.gov.il) החל מיום ב' 10/10/2011. ההרשמה כרוכה בעלות של 25,000 ₪ (לא כולל מע"מ). לאחר ההרשמה והתשלום, יתאפשר לנרשמים לקבל את מסמכי ההליך. התשלום יתאפשר החל מיום א' 23/10/2011.
בתקופה הקרובה יתקיים כנס משקיעים, במסגרתו יוכלו לקבל מענה לשאלותיהם, הבהרות ומידע אודות המיזם. משקיע פוטנציאלי, אשר ימצא ע"י הוועדה כעומד בכל תנאי הסף שנקבעו בנוהל הבחירה, יהיה זכאי לעבור לשלב התמחור הכספי.
בשלב התמחור הכספי, המשקיעים הפוטנציאלים יתבקשו להגיש הצעה כספית להשקעתם בחברת התקשורת. בסיום התהליך יבחר המשקיע הזוכה שיהיה, כאמור, בעל השליטה בחברת התקשורת.
המשקיע הזוכה וחברת החשמל יכנסו להליך סגירה והקמה של חברת התקשורת החדשה, אשר תחל בפעילותה לאחר שיוענק לה רישיון תקשורת ע"י משרד התקשורת.
משך הזמן הכולל הצפוי של ההליך על כל שלביו הינו כ-6 חודשים.
אודות מיזם התקשורת
רקע
במסגרת הפרויקט, תרושת מדינת ישראל, פריפריה ומרכז, בתשתית סיבים אופטיים עד הבית (FTTH), אשר תאפשר תקשורת אינטרנט המהירה פי 10 מזו הקיימת כיום בישראל. תשתית הסיבים האופטיים תשים את מדינת ישראל בחזית הטכנולוגיה, בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות ותתרום להתפתחות החברה והכלכלה במדינה:
צמצום פערים - תוצאות פריסה של תשתית סיבים אופטיים בעולם הראו כי קיימת השפעה ברורה ומשמעותית של התשתית על התקדמות טכנולוגית וחברתית של האזור; צמצום פערים בחינוך, מקומות עבודה רבים מתווספים, האזור הופך אטרקטיבי לעסקים, ומושך אוכלוסיה איכותית, צעירה ודינאמית.
קירוב הפריפריה - מחקרים בארה"ב מראים כי תשתית סיבים אופטיים נהנית מאחוזי קבלה גבוהים דווקא באזורים מרוחקים וכפריים, שקיבלו שירות לקוי מספקי תקשורת אחרים. זמינות הסיבים האופטיים עד הבית מאפשרת העברת נתונים בצורה זורמת וללא "צווארי בקבוק" של טכנולוגיות מיושנות. כמו כן, עסקים מרוויחים מהתשתית, המאפשרת להם להיות פחות ריכוזיים ולפרוש פעילויות גם באזורים מרוחקים מהמרכז.
קדמה טכנולוגית - תשתית הסיבים האופטיים תביא לקדמה טכנולוגית, כלכלית, חברתית ותשפיע על אספקת יישומים עתידיים בתחומים שונים. מחקרים מראים כי רוחב הפס הצפוי במשק הביתי עולה בהתמדה וקצב עליה זה יגבר עם כניסה של שירותי מידע, פנאי ותעסוקה מתקדמים וחדשים, הצורכים רוחבי פס שרק תשתית סיבים אופטיים תוכל לתת להם מענה. לדוגמא; צפייה בטלוויזיית תלת מימדית ו-HD ברמות שלא ניתנות היום, העלאה והורדה של נתונים במהירות זהה, תמיכה במחשוב ענן ועוד.
קדמה פדגוגית - תורם לחינוך ומעניק יתרונות פדגוגיות למערכת החינוך. בין היתר, מאפשר הקמה של מערכות מחשוב לעבודה פדגוגית מתקדמת תוך אפשרות להוראה מרחוק שתייעל ותשפר את אופן התקשורת בין המורים לתלמידים ואת אופן העברת המידע וכיו"ב.
קדמה של מערכת הבריאות – התשתית תאפשר העברה מהירה של נתונים בארץ ובעולם, יצירת קשרים בלתי אמצעיים עם מומחים, קבלת דיאגנוזות בלחיצת כפתור, העברת צילומים ומידע רפואי בזמן אמת, ייעוץ און ליין, השגחה מרחוק על אוכלוסייה מבוגרת, ועוד.
חלקה של חברת החשמל
חברת החשמל הינה בעלת תשתית חשמל בפריסה ארצית המגיעה לכל בית ובית בישראל, המהווה פלטפורמה אולטימטיבית לרישות מדינת ישראל בסיבים אופטיים. בנוסף, עד היום נפרשו כ-2,700 ק"מ של סיבים אופטיים שיהוו את שדירת הליבה של התשתית החדשה. לחברה ידע וניסיון בתחום טכנולוגיות תקשורת אופטיות, כח אדם מיומן בפריסת תשתיות קוויות עיליות ותת קרקעיות, וניסיון רב בתכנון, ניהול וביצוע פרויקטי תשתית גדולים ולאומיים. מסקירת נתונים של חברות החשמל הגדולות בעולם עולה שכ-72% מהן היו או הינן מעורבות בתחום התקשורת. באירופה, כ-20% מכלל ספקי התשתית לתקשורת הינן חברות חשמל.
הירשם ל-
רשומות (Atom)